הלילה ביליתי במטה המאבק של הסטודנטים. זה היה אחרי משמרת מרוחה עד אינסוף במוסף כלכלה, וארוחת ערב מרעננת עם אבא וחברים שלו בבר פירות ים וקצת יין לבן. בחמש בבוקר כבר התחלתי לפזול לעבר השעון. אני בניגוד אליהם לומדת (באו“פ אין שביתה) ורצוי שאני אשן לפני זה.
לא הייתי מודעת בכלל לקיומו של החמ“ל הזה, שם כל אחד מחובר באינפוזיה לאיזה סלולר או מחשב נייד, מעבירים אותו אחד בין השני כאילו היה ג‘וינט עסיסי, מסברים ומספרים, מעלים תמונות לפליקר החדש ומעדכנים את האתר כל כמה זמן.
בשלוש בבוקר הבסתי את העצלנות וגרדתי את עצמי למרפסת לעשן סיגריה. דניאל ישבה עם עיניים אדומות ומבריקות. ”ספרי לי משהו? אולי בדיחה? אני לא יכולה לדבר על המאבק יותר. אני כבר לא יודעת להגיד שומדבר אחר…“ היא מלמלה בין שאיפות ועשן מסתלסל. העצבים, הפוליטיקות, המאבקים הפנימיים, חוסר שעות שינה ותזונה לא נכונה (נקניקיות בלחמניה באמצע הלילה, למרות שגילי ממש השקיע עם תבלינים וכו‘..), הם לא מתכון לחיים בריאים. דניאל המשיכה ”הדבר הכי טוב שיצא מכל זה, זה האנשים שהכרתי בשבוע האחרון, שאני כל כך אוהבת וכל כך לא מכירה!“ הינהנתי בהסכמה אמיתית וכנה. מתי יצא לי לפגוש אקטיביסטים רציניים בלי בולשיט ובלי אגו? (לא בעלה ירוק זה בטוח). אודי וערן כבר מזמן פרשו, גיל יוסי ודניאל ניסחו אייטם חדש לאתר ואני ישבתי ונקרעתי מצחוק:

הפגנה !!!היום בשעה עשר!!!
בעשר תתקיים הפגנה בכל מקום שבו תמצאו שלושה סטודנטים הלבושים חולצות אדומות!
ביררנו עם המשטרה, חייבים לפחות שלושה סטודנטים לצורך הפגנה לא חוקית, אחרת זה רק התאגדות של אנשים ולא הפגנה לא חוקית ! שימו לב, הפגנה של למעלה מ 20 איש דורשת אישור משטרה. אל תעמדו במעברי חצייה עמוסים…

הקהל הרחב מתבקש להגיע לרחבי הארץ בצוותים של שלושה (כדי שתהיה הפגנה רשמית ככתוב בחוק) ומתבקשים להביא איתם את הפריטים הבאים:

1. שלט עם סלוגן למען המאבק (תחשבו בעצמכם מה לכתוב, מה אני עובד בשבילכם?)
2..צלם מקצועי (או צלם בפלאפון, מה שיש תופס…)
3. .את שיר המאבק (מה, אין לכם עדיין איזה טייפ ישן להביא להפגנות?! אמא לא באמת צריכה אותו)
4. פלאיירים הסברתיים (אם אין לכם, לא נורא, גם לנו אין)
5. חולצות אדומות של המאבק (אם אין לכם תמחזרו חולצות כתומות של המתנחלים, כתום כהה תופס…)
נא לטפל ולתאם את הנושאים הבאים לפני ההפגנה:

1. לתאם מול כוחות הביטחון
2. לדוורר את כלל אמצעי התקשורת
3. לדאוג לצוות שיבוא לראיין את המוני שלושת המפגינים.
4. לדורר את התקשורת שוב (כוס אמא שלהם, למה הם עדיין לא מסקרים את ההפגנה שלנו)
5. אם חסרה אלימות בהפגנה, אנא, פנו לשוטר הקרוב אליכם, הוא כבר יספק אותה!

פפנו אלינו אם הבנתם – למען הספין התקשורתי נעלה לאתר כל תמונה (בעיקר של אלימות , אבל אם אין אז סתם של הפגנות שלישיות שעשיתם למען הסדר הטוב) !!!

להפגנות של למעלה מעשרה אנשים בעשר, ערן ורד ישלח את הכלב שלו לסקר את ההפגנה ! (לא נצליח להעיר אותו בשעה כזאת , כבר ניסינו )

אנו מסייעים לכלל ציבור הסטודנטים במאבק, גם יוזמות אוויליות, דביליות ומטומטמות כמו אלה קידמנו, למה לאזעזל אתם נותנים לנו לכלות את הדמיון לבד. אנחנו בטוחים שגם לכם יש כמה. שלחו אותן, לכו תדעו מה יעלה בגורלן.

במחאה! צוות אתר studentfight.org.il

ידיעה זו באה להראות איך ההפגנות שלנו נראות כלפי חוץ. אם אתם רוצים לשנות את זה, אתם מוזמנים לפנות אלינו לאתר המאבק.

מתוך אתר המאבק

הומור עצמי, הכי טוב. אמנם זה נראה שיש קצת שקט, אבל המאבק חי ובועט גם כשהתקשורת לא ממש בסביבה. והוא לא ייגמר אחרי חתימת ההסכם, וזה הכי חשוב. אחרי המשבר הזה צריך להתחיל לשנות סדרי חינוך במדינה הזאת כי לא ייתכן שבזמן שהחבר‘ה האלה, כן אלה מהבועה התלביבית, יישנו בקושי שעתיים וחצי בלילה (או בוקר תלוי איך סופרים את זה) יהיו כאלה שבו בזמן יישתזפו בתאילנד או ייסגרו עיניינים עם הרבנות. המצב הזה ככה כי החינוך בבסיסו איבד כל קשר וזיקה לחלום הזה שנקרא מדינת ישראל. הכל מתחיל בחינוך, ולכן השביתה הזאת היא רק ההתחלה של המהפכה למען עתיד טוב יותר, מושכל יותר וסוציאלי יותר. כי ככה צריך וכי ככה אי אפשר להמשיך, וכמובן, כי אין לנו ארץ אחרת.

למי שנמאס, שיקום ויעשה מעשה. אפשר גם להצטרף למאבק.