לפי ההגיון,

השכל והדמיון,

לכאורה מתנגשים

ולא נפגשים.

אם נתבונן,

כדי להתכוונן,

נגלה חלוקה,

שתפתור המועקה -

לתחתון ועליון,

בשכל ובדמיון -

השכל המדוד

והדמיון הרדוד,

השכל העליון

ותעופת הדמיון.

הקונפליקט מגולם

בזה העולם -

הדמיון האמוציונלי

מול הרציונלי.

אם נחפש

ונתחיל לטפס,

בטוהר כוונות,

נפגוש בתובנות -

בחלומות ברורים,

המשלימים הרהורים.

בחיבור פנימי

לחזון שמימי,

לשורש המיוחד -

הכל אחד.

(נכתב כתגובה לשיר של "רוקם" - http://cafe.themarker.com/view.php?t=401681 )