כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תרחישים - איך ולמה?

    4 תגובות   יום חמישי, 24/4/08, 12:18

    קצב השינויים בסביבה שלנו, שאנחנו תורמים להגברתו כל הזמן, מתחיל להעיק. עוד לא הצלחנו לסגל את המח שלנו לעמוד בקצב הזה. לא פלא שרבים מאיתנו מרגישים קושי גדול מבעבר בהתמודדות עם ניתוח תמונת המצב של המתרחש סביבנו. לא רק שאנחנו נדונים תמיד להטיות, בניתוח תמונת המצב בשל תפיסות העולם שלנו, קצב השינויים רק יכול להגביר את חוסר ההבנה שלנו. 

    בפוסטים קודמים הצעתי את הסימולציה הדינמית כאחד הכלים האפשריים להתמודדות עם קושי זה. הפעם אני מבקש להתייחס לכלי נוסף – "בניית תרחישים". מה שיש כאלו שמכנים תהליך של WHAT? IF… שבו הארגון מחליט בצורה סדורה לבחון התרחשויות אפשריות. 

    לכאורה, תהליך פשוט. כל מה שנדרש הוא לקבוע כמה משתנים עיקריים בהתנהגות השווקים הרלבנטיים, המתחרים והספקים העיקריים, ואז "לשחק" איתם. לדוגמה מתחרה א' ינסה להיכנס לנישה שבה יש לנו כרגע יתרון מובהק על ידי הכנסת מותג חדש וזול יותר. אחרי זה נשב מול התרחיש נבנה את האסטרטגיה הנגדית שלנו. 

    רגע, האם זה בכלל אפשרי ביכולותיו הנוכחיות של מתחרה א'? ואם לא, איזו היערכות נדרשת ממנו? האם היא אפשרית? בכדי לענות על השאלות הללו אנו נדרשים להיות בעלי מידע רב על א'. מכאן שלתהליך בניית התרחישים יש שלב מיקדמי והוא שלב איסוף המידע ויצירת התובנות לגבי היכולות וההתנהגות של כל שחקן רלבנטי בשווקים שלנו. זהו היתרון הראשון שיוצר תהליך זה. 

    כן, אנחנו צריכים להכיר לא רק את היכולות אלא גם לדעת להעריך התנהגות. כאן כבר אנחנו מושפעים יותר מדעות קדומות. כולנו נוהגים להשתמש במשפטים כמו "אנחנו מכירים את הבעלים של א' הוא לעולם לא יעשה את זה". הם עוזרים לנו פעמים רבות לנסות ולהמעיט בסיכונים הגלומים ביכולות של השחקנים השונים. יותר נוח לנו להאמין שמשהו לא יקרה בגלל סיבות כאלו או אחרות מאשר לנסות ולבנות את תכנית הפעולה הנדרשת בכדי לעמוד בתרחיש. 

    כלומר, תהליך של בניית תרחישים ניצב בפני כל המכשלות המוכרות של תהליכי קבלת החלטות אחרים. היתרון העיקרי הגלום בו הוא בשלב הפתיחה שלו – שלב ההסכמה. ארגון צריך להיכנס לתהליך של בניית תרחישים רק כאשר מושגת הבנה של מנהליו לעקרון הבא - כל תרחיש שיוצג הוא אפשרי – אך מצד שני אין זה נותן לו סבירות גבוהה יותר מתרחישים אחרים כי כולם אפשריים. 

    ההסכמה הזו היא היתרון השני שיוצר התהליך. אל ייקל הדבר בעיניכם. לכל אחד מאיתנו יש תרחיש מוביל לגבי מה שיקרה לארגון שלנו. הנכונות לקבל שתרחיש אחר הוא "אפשרי" מחייבת תהליך הפנמה מורכב. בתחומים מסויימים של החיים הסכמה לכך יכולה להיתפס כ"חילול השם". לכן תהליך של תרחישים יכול להיות גם תהליך של שינוי ומעבר.על יתרון שלישי זה אכתוב בפוסט הבא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/08 10:39:
      אני שולל כל דרך בלתי חוקית
        27/4/08 10:04:

      יעקב היקר בוקר טוב

      למה לראות את יום כיפור אם אפשר להתרשם יותר מששת הימים ?

      מרגל צמרת ? ממש לא, יותר טכנאי או עוזר שעובד תחת רדאר

      אני תמיד מעדיף לעשות את הדברים בשקט

      הרבה חברות לא יודעות ומשלמות הון עתק על מיגון של פייר וואל אבל הסכנה האמיתית באה מכיוון העובדים,

      הם האקרים האמיתיים

      אני מקווה שלפחות עם זה אתה מסכים איתי (-:

      בקיצור הסכנה האמיתית של פירמה באה מבית ולא ממתחריה

      רק לאחר שתפסול את הסכנה הזו ניתן לבנות דרכי פעולה (וזה מבלי לחשוש שהם יגיעו לידי המתחרה).

      בברכה גולן בן ארי

       

        24/4/08 23:14:

      בן ארי, תודה על המחמאה אבל אני ממש לא מסכים עם מה שכתבת.

       

      אני שולל כל השגת מידע בדרכים לא חוקיות כמו שאתה מציע.

       

      מעבר לכך, "מרגל צמרת" לא מבטיח שלא נופתע. ראה ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים.

        24/4/08 15:17:

      חלק מפתרון הבעיה הוא השתלה של גורם שלישי אצל א, נניח שאנו משלמים לעובד לעבור אצל המתחרה א ולאסוף עבורנו מידע חיוני, כך התובנות שלנו יהיו מעבר להכרות שלנו בשטחעם המתחר,  ויש ביכולתה של הפירמה להערך לכל תרחיש בעוד מועד.

      אהבתי את מה שכתבת, ושמח להתעדכן

      בברכה מקרב לב

      גולן בן ארי

       

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון