קצב השינויים בסביבה שלנו, שאנחנו תורמים להגברתו כל הזמן, מתחיל להעיק. עוד לא הצלחנו לסגל את המח שלנו לעמוד בקצב הזה. לא פלא שרבים מאיתנו מרגישים קושי גדול מבעבר בהתמודדות עם ניתוח תמונת המצב של המתרחש סביבנו. לא רק שאנחנו נדונים תמיד להטיות, בניתוח תמונת המצב בשל תפיסות העולם שלנו, קצב השינויים רק יכול להגביר את חוסר ההבנה שלנו. 

בפוסטים קודמים הצעתי את הסימולציה הדינמית כאחד הכלים האפשריים להתמודדות עם קושי זה. הפעם אני מבקש להתייחס לכלי נוסף – "בניית תרחישים". מה שיש כאלו שמכנים תהליך של WHAT? IF… שבו הארגון מחליט בצורה סדורה לבחון התרחשויות אפשריות. 

לכאורה, תהליך פשוט. כל מה שנדרש הוא לקבוע כמה משתנים עיקריים בהתנהגות השווקים הרלבנטיים, המתחרים והספקים העיקריים, ואז "לשחק" איתם. לדוגמה מתחרה א' ינסה להיכנס לנישה שבה יש לנו כרגע יתרון מובהק על ידי הכנסת מותג חדש וזול יותר. אחרי זה נשב מול התרחיש נבנה את האסטרטגיה הנגדית שלנו. 

רגע, האם זה בכלל אפשרי ביכולותיו הנוכחיות של מתחרה א'? ואם לא, איזו היערכות נדרשת ממנו? האם היא אפשרית? בכדי לענות על השאלות הללו אנו נדרשים להיות בעלי מידע רב על א'. מכאן שלתהליך בניית התרחישים יש שלב מיקדמי והוא שלב איסוף המידע ויצירת התובנות לגבי היכולות וההתנהגות של כל שחקן רלבנטי בשווקים שלנו. זהו היתרון הראשון שיוצר תהליך זה. 

כן, אנחנו צריכים להכיר לא רק את היכולות אלא גם לדעת להעריך התנהגות. כאן כבר אנחנו מושפעים יותר מדעות קדומות. כולנו נוהגים להשתמש במשפטים כמו "אנחנו מכירים את הבעלים של א' הוא לעולם לא יעשה את זה". הם עוזרים לנו פעמים רבות לנסות ולהמעיט בסיכונים הגלומים ביכולות של השחקנים השונים. יותר נוח לנו להאמין שמשהו לא יקרה בגלל סיבות כאלו או אחרות מאשר לנסות ולבנות את תכנית הפעולה הנדרשת בכדי לעמוד בתרחיש. 

כלומר, תהליך של בניית תרחישים ניצב בפני כל המכשלות המוכרות של תהליכי קבלת החלטות אחרים. היתרון העיקרי הגלום בו הוא בשלב הפתיחה שלו – שלב ההסכמה. ארגון צריך להיכנס לתהליך של בניית תרחישים רק כאשר מושגת הבנה של מנהליו לעקרון הבא - כל תרחיש שיוצג הוא אפשרי – אך מצד שני אין זה נותן לו סבירות גבוהה יותר מתרחישים אחרים כי כולם אפשריים. 

ההסכמה הזו היא היתרון השני שיוצר התהליך. אל ייקל הדבר בעיניכם. לכל אחד מאיתנו יש תרחיש מוביל לגבי מה שיקרה לארגון שלנו. הנכונות לקבל שתרחיש אחר הוא "אפשרי" מחייבת תהליך הפנמה מורכב. בתחומים מסויימים של החיים הסכמה לכך יכולה להיתפס כ"חילול השם". לכן תהליך של תרחישים יכול להיות גם תהליך של שינוי ומעבר.על יתרון שלישי זה אכתוב בפוסט הבא.