היקום מריע למעשים, לא למחשבות!
פוסטים פופולאריים
-
הקבוצה של המדינה? לא!
4/5/08 | 1003 צפיות
-
שנה חדשה
1/1/09 | 1488 צפיות
-
די
18/12/08 | 902 צפיות
-
גילוי והתפכחות
19/11/08 | 2269 צפיות
-
ג'נסיס
3/7/08 | 1084 צפיות
-
הדשא של השכן ירוק יותר
22/6/08 | 942 צפיות
פוסטים אחרונים
- בת הים הקטנה 26/9/18
- עוד שבועיים וחצי 2/5/11
- רק האהבה תנצח? כנראה שלא 8/5/10
- סבתא אהובה שלי נפטרה 7/4/10
- חג שמח 27/3/10
- תחנה בזמן 21/2/10
ה-במאי
. כמו שדיברו פעם על בילי ווילדר(חמים וטעים), איליה קאזאן(חשמלית ושמה תשוקה), היצ'קוק, אלטמן וקובריק כך ידברו בעתיד על טרנטינו. בעוד לכל אחד מהבמאים הנ"ל יש סגנון, טרנטינו הוא ז'אנר, חידוש ומהפיכה. סרטיו, עוסקים רובם ככולם באלימות אבל יש לו דרך להפוך מרחץ דמים לאמנות המשוחה במכחול על המסך. טרנטינו, להבדיל משאר הבמאים מספר כי כשהוא מתחיל לכתוב תסריט הדבר הראשון עליו הוא מחליט הינו שיר הפתיחה שיוביל משם וייצור אווירה. הפסקולים שלו גאוניים לדעתי והינם חלק בלתי נפרד מהסרט עד שלא ברור אם המוסיקה מלווה את הסרט או ההיפך. טרנטינו כותב דיאלוגים ארוכים שנשמעים לעיתים טריוויאליים - 2 רוצחים שכירים, טרבולטה וסמואל ל. ג'קסון, נוסעים ל"עבודה" ומנהלים דיון על השיטה המטרית ומדוע מכונה המבורגר במקדונלד'ס קוואטר פאונדר באמסטרדם ו"לה ביג מק" בפריס וכן כי בפריס אף ניתן להזמין בירה במקדונלד'ס (בדוק!!). כשאני מקשיב לדיאלוגים שלו, לא נשמע לי שניתן לנסח זאת באנגלית אחרת. הדם, הו הדם! אצל טרנטינו דם בכמויות, יחד עם זאת יש לו טכניקות מעדנות. אזכיר שתיים: בלהרוג את ביל סצינת הטבח המופלאה במסעדה, (בסופה הורגת אומה תורמן את לוסי לו לצלילי DON'T LET ME BE MISUNDERSTOOD) הוא עובר מצבע לשחור לבן. ובסצינה בה נרצחים הוריה של לוסי לו, עת היתה ילדה קטנה הוא עובר לאנימציה בסגנון יפני. יום יבוא ומבקרי הקולנוע והעוסקים בתעשייה כמו שדיברו בעבר על הקולנוע עד הסרט המדבר וממנו, ידברו בעתיד על הקולנוע, עד טרנטינו וממנו. |
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על ג'ם סשן גיל ואני
-
ג'ון ג'ון ~~
בתגובה על אשתי ואני
-
שטוטית
בתגובה על בת הים הקטנה
-
אורה .ה.
בתגובה על עוד שבועיים וחצי
-
liorony
בתגובה על מי שמעשן לבד, מתמסטל לבד
-
עזבו אתכם מכנויים
בתגובה על רותם ואני
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וקנין הקפיץ למעלה את הפוסט
לפתע הבנתי שבכלל לא קראתי
מעולה..וואלה התחלה טובה היתה לך כאן
ואיפה אני הייתי אז?...מעניין
כמה שזה נכון גם אצלי
אני שומע מוסיקה ועליה אני כותב תסריט ... לא עליה יותר נכון אלא דרכה
זה קרה לי כמה פעמים ... שפתאום שמעתי מוסיקה מדהימה ומיד היא הכניסה אותי
לאווירה של סרט שאני חייב לכתוב פתאום דרכה ...
הוא בכלל גדול ואייקון גלקטי ... הכל עניין של זמן עד שייכנס לרשימה הבלתי מחיקה
כל בירה טובה,
חוץ מבירה מכבי :)
קומדיה סתמית על המסך הגדול, סטייקים וכנפיים על האש, בירה טובה...
תגיד לו להכין את האש? ושיגיד כמה אנשים :-) נדאג לבירה :-)
אבל אבל יקירתי?
שניה בודק.
צר לי,
מקסימום יקירי :)
מודה לך מקרב לבי הפועם בחוזקה
תתקדם\ תרוויח :)
אבל, אבל, אבל... יקירתי!
העתיד כבר כאן. טרנטינו זה מכבר הוא ז'אנר.
גאון ונדיב ואכזר.
יפה לך...
אתה מכיר את הרקע שלי בקולנוע, אבל אין מה לעשות... בשנים האחרונות אני מעדיף כבילוי את ה- no brainers...
לאותו מאפיונר אין חסינות,
כמו שלאף אחד אין חסינות אצל טרנטינו
(טוב אולי חוץ מאומה תורמן)
גם במאים הם בני אדם, וגם להם קבעונות.
את הקבעונות שלהם אנחנו פשוט רואים חדשות לבקרים ביצירות האומנות שלהם.
ואן, אסור לשכוח לרגע את הדיאלוגים והביטויים השנונים והמקוריים שלו,
תודה על ההארה!!
אני מת על במאים שיש להם קיבעון בנוגע למשהו מסויים, ספציפי.
כמו אלפרד היצ'קוק והנשים קרות המזג, בהירות השיער והצוננות.
כמו פדריקו פליני והנשים השופעות עד מאוד.
כך, אצל קוונטין טרנטינו הגדול, תמיד יגיע הרגע שבו יהיה גבר כפות
לכסא - וגבר אחר שעושה בו מעשים
זה קרה ב"כלבי אשמורת" (טים רות' כפות, ומייקל מדסן הפסיכופט כורת לו את האוזן)
זה קרה בתסריט של "רומן על אמת" (דניס הופר כפות וכריסטופר ווקן מתעלל בו)
זה קרה בסרט הקצר מתוך "4 חדרים" (הברנש כפות, בשל איזשהו משחק-התערבות, ואצבעו נכרתת בסוף)
וזה קורה ב"ספרות זולה", עם מרסלוס הענק הכפות, ש-Z השוטר בועל במרץ
ואסור לשכוח את הביטויים המופלאים שטרנטינו ממציא, ונכנסים לז'רגון. לקלסיקה
רק גאון כמו קוונטין
יכול לחשוב על
המאפיונר הגדול
אוכל ב..
תודה בלרינה
חיוך על הרפליקה מספרות זולה.
יגיע...
תודות על הכוכב
I LOVE YOU HONEY-BUNNY
ברכותיי על הראשון
מצפים לשני...
כוכב ממני
למרות חוסר התגובה
המוסיקה, אכן חלק בלתי נפרד.
התודה לך,
וסוף שבוע נפלא לך :)
שנאמר, אם הייתי צריך לקחת איתי,
לאי בודד, סרט אחד.
זה היה הסרט.
טוב ואני הריי מעריצה את כל המחטפים המהירים בתמונות שעושה טרנטינו והמוזיקה איתה הוא מלווה אל הבזק תמונה
"ספרות זולה" למשל אחד הגדולים שאי פעם משהו העז לעשות
כל כמה שאראה אהיה שבויה בתוך הסרט הזה.
אז תודה על פוסט שאהבתי נורא
וסופ"ש נעים
שרית
הביקור שלך שווה יותר מכוכב.
zed is dead :)
חולה על הסרטים שלו
את האחרון לא ראיתי, אבל הבן שלי אומר שהוא מצויין
ואין לי כוכבים
אבל באתי אליך
רונית
מיכל היקרה,
כמה את יודעת לרגש.
ברוכה הנמצאת
בעיקר ספרות זולה. הכי מעולה.
גם אני לא מתעלפת על נהרות של דם, לא ממש נמשכת לשם,
אבל כן על הכתיבה שלך,
על זה שמה כוכב, ויאללה, כן ירבו פוסטיך, ברור הבא יקירי
אכן לא יצא לנו לראות סרטים שלו,
אפילו לא ברצף
תודות
תודה על הכוכב ועל הרעיון (לכתוב על טרנטינו).
אכן סרט מאלף וקיל ביל שיר הלל לאומה תורמן.
תודה על הנצנוץ,
ואכן, צודקת את!!!
הרבה תודה.
הרגשתי שהגיע הזמן לפסטוס ראשון.
אכן כוכב מנצנץ.
תודה יקירתי, שמח ששימחתי אותך.
השיר, רעיון גדול.
תודה על הברכות.
על טעם ועל ריח אין להתווכח
לא נראה לי שאלך על PHD
'צטער לא יצא לי לראות סרטים שלו
ובטח לא כמה ברצף
ששש
הינה באה האחות לתת פה משהו להרגיע
http://uk.youtube.com/watch?v=4zrR4NvE3xQ
*
כוכב לפוסט ראשון מעניין ואני מקווה שלא אחרון על טרנטינו.
התוודעתי אליו בסרט "ספרות זולה" שלדעתי הוא יצירת מופת.
כל סצינה שם היא מלאכת מחשבת שלא משאירה את הצופה אדיש.
שלא לדבר על "להרוג את ביל" על הכוריאוגרפיה המדהימה שבו.
אשמח לקרוא עוד.
כוכב מנצנץ לפוסט ראשון.
אין על טרנטינו יוצר ענק!!!
The Animals Please Don't Let Me Be Misunderstood
http://www.youtube.com/watch?v=u_iSIv26S_o&NR=1
היי ירון
מברוק על הפיסטוס..
אם אני לא מפנה פיסות זמן לפסטס איזה פוסט , לפחות יש נציג.. (-:
כן... don't let me be misunderstood בהחלט שיר בצבעים חזקים של תקופה נכונה בעירפולה.. שיכול לתת השראה לא רעה בכלל ..לתסריט טוב למשל..
למרות שלא מכירה או מחוברת לסרטים אדומים שכאלה..
כמה כוכבים מנצנצי דמיון ברוח הזיית התקופה היו יכולים לרגש..
טרם עשיתי זאת כאן.. אז הנה גם לי זה הראשון בכיכובים..
כמי שמאוד נהנת מסרטיו
של טרנטינו
לאחר שמצאתי שיטה איך לא לראות את מרחץ הדמים
שמחתי לפוסט שלך
ויחד עם זאת היה נפלא אם היית מוסיף את השיר
DON'T LET ME BE MISUNDERSTOOD
או כל שיר אחר מסרטיו
*
ניקה
ברכותיי לפוסט הראשון.
למדתי דברים חדשים.
מעבר לעובדה המצערת(?) שהסרטים שלו ממש, אבל מ מ ש לא עושים לי את זה.
כנראה ראיתי והרחתי יותר מידי דם של אנשים פצועים.
אני לא מצליח למצוא שום דבר מעודן בנהרות של דם ואלימות שגודשות את המסך בסרטים שלו.
אבל באמנות כמו באמנות, הכל מותר.
יכול להיות שזה יהיה נושא מעניין ל- PHD על ההשפעה של האמנות של טרנטינו, על האלימות בעולם המערבי.
*
ורד מקסימה תודה לך
תודה, מתרגש.
ברכות לפוסט ראשון!
טרנטינו הגדול.
כוכב ראשון - ממני...