1. למה את עושה לי את המוות.מצחצחת את האבנים הקפואות, המצופות בקרח,השוכנות בין עצי האורן בעלי המחטים הארוכות. מעין אוטונומיה קפואה המוקפת בבוץ בירידות של אחר צהריים חורפי, את שם כמו עמוד.
2. במוזיאון ואן גוך 13.12.01
גוזר את שפתייך מתבונן בכל תנועה
חיככתי ירך בירכך צמרמורת של חידוש
הרגליים מתחת לשולחן מחפשות להצטלב
הולך אחרייך מכווץ כל ניואנס הוא מבחן
מחפש עובדה.
3. חבטת דלת הבגז' ממיתה אותי אל הרצפה המצויירת שם אני נתון לחסדיו של החתול קרירות הבלטות מרעננת ויד ימין פותחת את מגירת התרופות.
|