קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
רגרסיה אד אינפיניטום
ישבה אישה על כסא לא נוח רגל על רגל וניסתה גם להפך נזכרה במשהו שקרה לפני שלוש שנים ובמקום אותו זכרון שעלה בה היא שכחה משהו אחר שירד במעלית המשא לארכיב והיא לא ידעה מהו שאלה את עצמה אם גם הוא זוכר אותי אולי רק כשהוא שיכור או כשיש אנשים מסביב וחסמה לעצמה את הדרך למחשבות נוספות עליו עם תמרור עצור! ופנתה למקום אחר במחשבות שלה ימינה במזלג ושוב הישבן הזכיר לה שהכסא לא נוח והרגישה את בגדיה בצדם השמאלי החבוי הנוגע בגופה ואת כפות ידיה בצדן הגלוי נוגעות בשולחן ואני כבר נאהבתי בזמן אמיתי ולעתים גם בדיעבד וכל מה שוויתרתי עליו מרצוני כבר לא ראוי לבכי וצמצמתי את עצמי מבחירה וצדקנים של מעלה צפו בכל הנעשה בי בתנאי מעבדה ותקציב למחקר לא חסר ודחסתי חומר משובח שמישהו השיג לי בעזרת משאבה ושמלה ורודה עם טול מחורר של רקדנית וידעתי שאבדתי את הקשר עם היבשה אבל לא היה לי אכפת כי כל איש הוא אי וכל אישה היא ספינה מִטלטלת בפוטנציאל להיות טרופה אם היא לא מגיעה למסיבת הסיום מחזיקה היטב בעשתונותיה הלך עליה ורק איש שיכור לפעמים יבכה את שם החיבה שלה לא כי הוא רגיש אלא בגלל שהוא סתם רגשן כמו לחות קלה שמכרסמת בבגדים ומסריחה אותם היא שומעת את עצמה מזיזה את רגלי הכסא אחורה היא רוצה לנשום אחרת לגמרי הרגליים שלה מבטיחות להיות טובות בפעם הבאה והיא כבר יודעת לתת דחיפה
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חמוד... גם אני חשבתי שהתפלק לך... אין צורך בפיצוי.
נלחץ לי בטעות על האדום.לא הייתי בטוח,ואפילו חזרתי לבדוק,ולא ראיתי שום דבר אדום (איך זה נראה בכלל?),אבל עכשיו אני מבין שזה קרה.טוב,מצטער,אתן לך 3 כוכבים חיוביים כפיצוי.
אז למה נתת לי כוכב אדום בפוסט על קאנט?
לא נותר אויר בריאותי ולכן אני מנועה לפי שעה מלהגיב.
חכי חכי עוד תשמעי ממני.
אני קוראת שוב את הכתוב. נראה לי שאני מחפשת מגע עם חלק בוגר של הנשיות. אולי המונולוג הזה יתפתח. אני מקווה.
תודה רבה, בקי. אני שמחה מאוד לתגובתך. לא הייתי מודעת לאיזכורים. רק לביטוי: "אף אדם אינו אי". אחפש את השיר של זלדה. אני מאוד אוהבת את השירה שלה. מה מזכיר לך את "בובה ממוכנת", שמלת הרקדנית הוורודה? זה קשור לכך שבגלל שקוראים לי ורדית, כשהייתי קטנה כל הזמן הלבישו אותי בשמלות ורודות, ובפורים התחפשתי לרקדנית ורודה (עם טול מחורר). להקיא.
כוכב על זרם התודעה העוטף כל ועל אזכור מרומז של "בובה ממוכנת" של דליה רביקוביץ ועל "כל שושנה היא אי" של זלדה. מניתי את הכל?
נהדר!
גם מה שוויתרתי עליו מרצוני, שאני מספרת לעצמי שאין מה לבכות עליו, גם עליו בכיתי.
"וכל מה שוויתרתי עליו מרצוני כבר לא ראוי לבכי וצמצמתי את עצמי מבחירה"
בחירה בין לא רצוי ללא ראוי?
או תהליך התכנסות?
וכמו שרכטר שר: "בין הברירות לא בחרתי על אהבה קטנה וויתרתי ונותרה רק עננה"