רגרסיה אד אינפיניטום

12 תגובות   יום שישי , 25/4/08, 02:16

 

ישבה אישה על כסא לא נוח רגל על רגל וניסתה גם להפך נזכרה במשהו שקרה לפני שלוש שנים ובמקום אותו זכרון שעלה בה היא שכחה משהו אחר שירד במעלית המשא לארכיב והיא לא ידעה מהו שאלה את עצמה אם גם הוא זוכר אותי אולי רק כשהוא שיכור או כשיש אנשים מסביב וחסמה לעצמה את הדרך למחשבות נוספות עליו עם תמרור עצור! ופנתה למקום אחר במחשבות שלה ימינה במזלג ושוב הישבן הזכיר לה שהכסא לא נוח והרגישה את בגדיה בצדם השמאלי החבוי הנוגע בגופה ואת כפות ידיה בצדן הגלוי נוגעות בשולחן ואני כבר נאהבתי בזמן אמיתי ולעתים גם בדיעבד וכל מה שוויתרתי עליו מרצוני כבר לא ראוי לבכי וצמצמתי את עצמי מבחירה וצדקנים של מעלה צפו בכל הנעשה בי בתנאי מעבדה ותקציב למחקר לא חסר ודחסתי חומר משובח שמישהו השיג לי בעזרת משאבה ושמלה ורודה עם טול מחורר של רקדנית וידעתי שאבדתי את הקשר עם היבשה אבל לא היה לי אכפת כי כל איש הוא אי וכל אישה היא ספינה מִטלטלת בפוטנציאל להיות טרופה אם היא לא מגיעה למסיבת הסיום מחזיקה היטב בעשתונותיה הלך עליה ורק איש שיכור לפעמים יבכה את שם החיבה שלה לא כי הוא רגיש אלא בגלל שהוא סתם רגשן כמו לחות קלה שמכרסמת בבגדים ומסריחה אותם היא שומעת את עצמה מזיזה את רגלי הכסא אחורה היא רוצה לנשום אחרת לגמרי הרגליים שלה מבטיחות להיות טובות בפעם הבאה והיא כבר יודעת לתת דחיפה

 

דרג את התוכן: