דמותך בזכרוני הוא דבר נצחי. חיוכך במוחי יקר מפז נזכר מתאר חושב מדמין אותך בזרועותיו של אחר מר לי חמוץ ואין טעם. רודף תשוקה באובססיביות כמילוי לריקונות מתמלא באכזבות בוכה על תוצאות
מתבונן בעולם ,ונועץ היטב. ומחפש את הסיבה . הסיבה שהיא לא את העולם שותק. הרוח נושבת העצים אינם מדברים עברית. ואף אחד אינו מדבר בשפתי.
אלוהים לא נותן תשובה. הוא ניצב לו בכל החי ומחכה שאקח ואני שותק , מסרב ,רוצה רק אותך רק אותך מחיכת לי כרצונך. |