הקיימות בגילאים מוקדמים טובה לילד ולחברה בה הוא גדל באותה מידה. כמסגרת חשיבה וכמתווה קו מנחה, החינוך לקיימות מעיד על התייחסות רצינית ועל מבט קדימה באופן הכנת התשתית לדור הבא. איש לא יכפור כיום בערכם של תנאי גידולו של הילד מגיל מוקדם ביותר. המרחב הפתוח, חופש התנועה, סביבה המתחשבת בהתפתחות המוטורית הם תנאי ראשון במעלה לבית-הגידול. אך נתונים אלה הם רק הצעד הראשון לקיימות במובן המהותי של המלה. החברה המקיפה את הוויית הילד הרך עשויה להוות את החלל הידידותי `תואם-הרחם`, הנדרש להתפתחותו המלאה בגילים מאוחרים יותר. על כן מדובר על חץ כפול. בפרספקטיבה טוטאלית זוהי הבנת הקיימות כתהליך חברתי מתמשך על כל שלביו, כחוליות בשרשרת החיים. הכרה זאת לא תמיד הייתה מובנת מאליה. שפרץ את כבלי הדעות הקדומות בנושא הילד פעל כמעט בחלל ריק. ספרו אמיל מתאר ילד באותו שם, הגדל ללא הפרעות חינוך מיושנות, בסביבה נוחה וטבעית - כהוכחה שיצר לב האדם טוב מנעוריו. רוסו טען ש"האדם נולד טוב, חופשי ומאושר, אך החברה וה`תרבות` השחיתו אותו, על כן יש לשוב אל הטבע" (לכסיקון היסטורי, בעריכת פרופ` יהושוע פראוור, הוצ` מסדה תל אביב). תכונה מובנית זו נזקקת לסביבה תומכת שתושיט לו (ולא תחסום בפניו) את תנאי הגידול הנאותים. כמה דורות יעברו עד כי רעיונות מסוג זה לגבי החינוך המוקדם יכלו לנבוט על קרקע חברתית מאוזנת יותר מאשר טרום המהפכה הצרפתית. בלי להיכנס לתחום הפסיכולוגיה (מבית מדרשו של פרויד ואילך), הדגש המרכזי בקיימות מושם על התנאים החיצוניים של הבעיה. אלה מייצרים קודם כל תשתית ומסגרת מרחבית הולמת לפיתוח דיסציפלינות ערכיות, הנובעות מצרכי גילאי גן הילדים הרחב, שלא במקרה משתמש באותה מלה -`גן` המשיקה לתכנים האקולוגיים. |
moshe0778
בתגובה על שישים אלף סטודנטים בירושלים עד שנת 2020
,,//;[
בתגובה על אות מפעל חיים אבירי הסביבה
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה
אני הייתי קוראת לזה איך ניתן ליצור מערכת
שתתאים ותהיה ברת משמעות עמוקה לנכדים ולנינים שלנו.
ממליצה לקרוא את דבריו של ג'ון טיילור גאטו, מורה ניויורקי שזכה שם בפרס חינוך
להלן קישור http://www.spinninglobe.net/againstschool.htm
ולך
כל הכבוד על העלאת הנושא החשוב מכל
תוך שאתה מביאו בנקודתו המכרעת והמכוננת.
מי יתן ותשמע קריאתך ותהפוך למציאות
ברכה חמה
שרה
תודה על השיתוף,
מאמינה בכל מילה שאמר רוסו.
שבת שלום וחג שמח.
אשמח לקרוא על החינוך דרכך.
אהבתי מאוד. גם את הסרטון וגם את המאמר. אני מקווה שעוד בימנו נזכה לראות ערים כאלה.
נורא אהבתי גם את מה שציטטת, ואני אצטט את זה שוב:
רוסו טען ש"האדם נולד טוב, חופשי ומאושר, אך החברה וה`תרבות` השחיתו אותו, על כן יש לשוב אל הטבע" (לכסיקון היסטורי, בעריכת פרופ` יהושוע פראוור, הוצ` מסדה תל אביב). תכונה מובנית זו נזקקת לסביבה תומכת שתושיט לו (ולא תחסום בפניו) את תנאי הגידול הנאותים.
היתי מוסיפה עוד הרבה בנושא החינוך, אך כאן זה לא המקום, אפתח בשביל זה בלוג משלי.
אכן רוסו צודק
אנחנו הורסים את האדם
לצצערי לא מצליחה פתוח את הסררטון
תנאי הגידול החיוניים, הדרושים לתפתתחות תקינה, לא יתממשו כשהעולם צועד במגמה של סגירת בני האדם במבנים דמויי לגו והקצאת שטחי טבע וחופים לשירותם של בעלי ההון
יש לך איזה משק במושב במחיר פחות מ 200 אלף דולר?
זה הנושא החשוב ביותר להתמקד בו היום. המשך חינו על כדור הארץ דורש שינוי פרדיגמות בכל התחומים. אני עושה את זה בקטן בעבודה שלי ובפרוייקטים בחינוך מוסיקלי ורוחני.
ראיתי גם את הוידיאו . איזה ראש מבריק יש שם לבחור הזה
תודה לך על המידע וכוכב על החשיבה החדשנית שאתה מעביר לנו
מעניין מאוד...
לא ברור לי האם הכל מעשי וישים
אבל אם נצליח ליישם אפילו חלק קטן ילדינו יצאו נשכרים
פשוט מדהים. החכמתי. אכן, מה שחשוב להבין זה את העקרונות המבוססים על שרשרת המזון ואת המוביליות שהיא במהותה גם חברתית. ברגע שנהיה מספיק פתוחים למציאות הזו, יהיה יותר קל לקדם כאן תהליכים אמיתיים של שינוי.
אולי זה יביא גם את המהפכה שתחליף את המהפכה הצרפתית.... מי יודע?
תודה על ההזמנה
אחזור להגיב
יום ניפלא
תמי.