"אה... הרגע הזה בתיאטרון, כשהאור באולם כבר כבה והאור על המסך עוד לא נדלק והקהל יושב בחושך ומחכה בדומיה, כל הציפיות, כל החלומות של אלף איש מרוכזים בנקודה אחת באפלה שממול; יש לי הרגשה שכל חיי אני חיה ברגע הזה, מחכה בחושך, ותיכף ייפתח המסך..." (חנוך לוין, מתוך "סוחרי הגומי") הפעם, הלופט הוא רק משל. הרצון הזה למלא חלל ולהופכו מתהום לשיא, הוא משל לחיים שלי. הפעם, לשם שינוי, החלטתי לא לחלוף עוד. בתוך רגע לא מודע של כוח, הסתמן בי אומץ, שורה שלא נכתבה, חורף שתם, המון מילים שנאמרו ושקט אחד, שכבר הכאיב לי. עייפתי מלהותיר סביבי תחושת ארעיות, רק על מנת לא לחוש שייכת. לא הפחד מהשייכות הרתיע אותי, אלא תחושת הפרידה ממנה. הצורך לעזוב בית ולסגור, שוב, מאחורי, עוד דלת. שוב ללכת. ללכת, לאחר שכבר התרת לעצמך להניח ראש בסוף של יום, התרת את עצמך ופרמת קשרייך ערב ערב, במה שבחרת לקרוא לו בית. בית עם איש. זה לא הזמן שלי לאהבה. החיים סימנו בי חריצים עמוקים מידי, על מנת למלאם בגברים עוברי אורח. כבר בגרתי מספיק לדעת, שעל מנת לקום עם מִשהו בבוקר, צריך ללכת לישון איתו, בלילה שלפני. אינני יכולה. לא עוד. כבר זמן רב שלא. גם האחד והיחיד, יחלוף בחייך תחילה, כעובר אורח, ואני.. איני יכולה להביט כעת בעוברי אורח, גם לא בו. זה לא הזמן שלי לאהבה. לא עכשיו. מתוך השקט הגדול הזה, נולד האומץ הגדול לקפוץ אל החלום. התאווה העצומה להקיף את עצמי בכמה שיותר אנשים, שצמאים, כמוני, למגע אנושי. במילים הכי פשוטות, חיפשתי חום. פיזית. זה מה שאומר הלופט בשבילי. אני יושבת וקוראת את התגובות שלכם ולא מאמינה. מנהיגה? כוח? סוחפת? אני?? אני בכלל הגעתי הנה לחפש אתכם. למלא חלל עצום בתוכי, להפוך מארעית לקיימת. כי די. זה אולי לא הזמן שלי לאהבה, אבל זה בהחלט הזמן שלי להיות. שקט עכשיו. ערב חג. הקטנים אצל החצי השני. ואצלי רק ערב. בלי חג. ברקע "dreaming" של ערן בדינרי, בראש המון מחשבות. אני לא יודעת כמה מכם יודעים כמה צורב הלבד הזה. ולא. זה לא לבד של מִסכּנוּת. זה לבד מבין, שזה לא הזמן שלי ועדיין אין לי את המקום שלי ואני נשבעת לכם, זה כואב. מהאמצע של הבטן עד לבפנים של הלב. זהו. זמן רב מידי שלא כתבתי. מהבטן. לא מבין הררי האבק של הלופט. בין טירוף העשייה, רעש הבנייה, הצוות המדהים והחלום שנרקם נותרתי גם אני. לפעמים לבד, משתוקקת לרקוד ונשארת לשבת. כי ככה. ______________________________ לא יכולתי להאמין באלוהים שלא יכול לרקוד... אמר ניטשה. אני מסכימה. |
תגובות (112)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה גדולה,
עליך ועל החיוך, שקיבלתי אישית :)
באתי, ראיתי נכבשתי
המון מחשבה, טעם וחום
מאחל המון הצלחה!
גיל
מאחר וזו אני...
אז יש לי קפה וקייק בייב.
באשר אבדת אבדת :)
הלו כוכבת קיבלת כוכב. ולהפוך תהום לשיא עם התמונה הזאת של המגה בייב ששמת פה זה בכלל נראה לי די פיס אוף קייק... ואם זו את אז בכלל אני מזמין אותך עכשיו לקפה וקייק (ומה שתרצי בכלל...)
קראתי את תגובתך שוב ושוב.
חוללת בי סערה קטנה.
המילים האלה ממך. דווקא ממך.
ריגשת אותי עד מאוד. איני יודעת אם אני ראויה לכל המילים שהנחת כאן.
הידיעה כי ריגשתי אותך, נגעה בי. בפנים.
לא לשווא כתבתי. כך הרגשתי. לא לשווא.
תודה לך שבאת. אין מאוחר מידי. לא אצלי. אף פעם.
לו יכולתי, הייתי מחבקת אותך.
טל
שלום,
זו הפעם הראשונה שלי בבית התה של מילותייך. יש בי קצת כעס שלא הגעתי הנה קודם.
המון אנשים, המון פרצופים, המון שורות, המון אותיות, אבל המון זמן שלא התרגשתי ממעט השורות שיצאו ממך בדרך מופלאה.
לא מזמן אמרתי לערן ש-לו יכולתי לצייר מצויינות - הייתי מצייר אותו. אני בטוח שהוא יסכים איתי שאת ראויה לתואר הזה לא פחות ממנו.
כאחד שהיה שם בתהום.....אני יכול לומר לך שנגעת בי....בנימים הכי דקים. כאדם שכבר המון זמן לא שם יותר, אני קורא לך לחבק אותה בכל הכוח, את אותה אמונה, את אותה כמיהה, את אותה תקווה למשהו חדש. משום שהמרחק הזה מהתהום לשיא, הוא לעתים כחוט השערה. מדובר בבחירה אחת בודדה. וכאשר יהיה לך זמן פנוי...קפצי אליי על מנת להבין את משמעותה של אותה הבחירה אותה תירגמתי למילים בהשראתו של ערן.
ריגשת בי ולבי מבקש להודות לך על כך.
ריקוד אחד
מלא עוצמה ונועם,
מלא אהבה ורגשות
ריקוד אחד
עולם שלם
ריקוד אחד
לתמיד.
התגעגעתי גם....
נעים לבוא
חיבוק גדול,
ענת
ריקוד אחד.
זה כל מה שאבקש.
אחד.
תודה לך ענת.
התגעגעתי :)
לעתים, כל מה שצריך
זה להבין
שלא עכשיו.
זה קל יותר לעיכול
מ"לא".
ערן,
המקום היחיד, בו נותר בי רגש, הוא כשאני כותבת.
משהו בי, כנראה נהרג, לפני זמן לא מועט.
המקום היחיד בו מתחולל בי מחול שדים מטורף, בו מתעוררים כל חושיי
הוא כשאני כותבת. או אז, משהו קורה לי. משהו בי הופך את כולי לערה. אז... אני מתגעגעת. מתגעגעת לטל ההיא. שהייתה לי פעם.
מזמן לא כתבתי מהבטן, כך כתבתי. אכן כך. העוררות הריגשית הזאת קשה לי, כי היא מזכירה לי, מה אבד לי.
הכתיבה, הפכה מהנאה צרופה, לצורך קיומי.
השיר שלך, ערן, הוא הנעימה היחידה שאני כותבת לאורה. כן כן. לאורה. מאז ששלחת לי אותה, אז. היא מתנגנת, שוב ושוב, עד שאני יוצאת ממצב הכתיבה שלי. זה הפך מן טקס כזה. היא מלטפת לי את כל מה שחשוף בי כשאני כותבת. בדיוק במינון הנכון והלא מאיים. היא לא הייתה שלי אז, אבל היום... היא קצת שלי כבר. לפחות פה. אצלי בבית.
אני לא מכירה אותך במובן הרווח של המילה.
אני מרגישה שאני מכירה אותך קצת אחרת. בכל זאת.
תודה שבאת.
מאוד תודה.
טל אחת.
אני לומדת יקירה. אט אט.
ועדיין,
בין לבין
את יודעת.
אכן.
ידידי...
השטן לא מהתל בי.
אני לבד. ולעתים בודדה.
גם בין אלף איש. אור זרקורים ומוסיקה רועשת.
האמן לי.
השטן ביקר כאן.
יותר מפעם אחת.
אקח את הזמן
אוותר על הלחץ.
כי... לא כך אני.
תודה... על הכוכב והמילים :)
יקירה....
איך שאת רוקדת את החייים!
כמה כנות ורגישות...
והחיים עוד ירקדו לך את הריקוד המדהים שלך
לבד
או בזוגיות- עם האיש הנכון, המדוייק לך....
אלוהים נמצא בך
ובמה שאת יוצרת..
חיבוק גדול
והמון אהבה
ענת
להחליט שזה לא זמן אהבה - לגיטימי,
אמיץ מצידך להבין את זה ולבחור בלבד.
יש משהו מאד מזקק בלבד הזה ,שבא מבחירה ולא ממסכנות ,כפי שציינת.
טל,
הרבה זמן שלא כתבת מהבטן - רשמת לקראת הסוף. לא יודע אם זה נכון או לא, אבל מה שבטוח זה שממשפט למשפט שלך עלו בי דמעות.
את כותבת לא רק מהבטן. את כותבת מכל הגוף. מכל חלק וחלק. כמה רגש, טל.
ולא מספיק שחיברת אותי מיד, מהפיסקה הראשונה, גם הרגשתי את הלב שלי חזק כשקראתי שאת מקשיבה ליצירה שלי.
אני לא מכיר אותך, טל, אבל אני אוהב אותך. דרך המילים שלך, דרך התגובות שלך, דרך הרגישות והכוח שלך.
איך את לא רואה ש"לופט" זאת אהבה?
תעלולו הגדול ביותר של השטן אי- פעם היה בשכנוע העולם שהוא לא קיים.
אז אולי את לא לבד, אבל מה עם הבדידות?
שני סוגי העושר הקיימים הם: הרוחני והגשמי, חלוקתם של נכסים רוחניים וחומריים תלויה באיזה שותף שקט אנו בוחרים. אחרי הכל כל שותף תובע את חלקו בעשיה. אם נבחר באופל כשותפינו השקט, נוכל לשמור על 100% מעושרינו אך נאלץ לוותר על 90% מן האור הרוחני שלנו, מהם נקבל עשרה אוחזים של הנאה זמנית, האופל חולש על 90% של הנותרים של האור כדי לחזק את עצמנו ולזרוע הרס בחיינו האישיים.
חומר למחשבה...
טל ,
קיבלת ממני כוכב אמיתי.
יואב צח
טל ,
אם החיים הם מערכת של לחצים,
אל תהיי הנלחצת,
נסי להיות הלוחצת, אך בעוצמה ורוך,
כל תצליחי לנווט עצמך.
"קחי את הזמן"
ומה שיהיה יהיה.
אל כנות לבך בטנך ומחשבותיך,
כוכב אתן לך.
יואב צח
שבוע של קסם דני יקירי
והרבה אופק
מלא בהתחלות חדשות.
אמן.
ומתוך ההמון
ברגע אחד של שקט
אני יודעת
שלא אזדקק לאף מילה
כדי לומר לו
את מה שחיכה לשמוע
כל חיו.
ברוכה הבאה
ותודה גדולה על המילים שהנחת פה
על מנת להנעים.
אמרת אמרת :)
משום דרך תיווצר הדרך.
בדיוק כך.
אחייך אליך. הבוקר במיוחד.
:)
ואתעקש ואומר,
כי פרשתי ואמשיך לפרש, בדיוק כפי שליבי אומר לי.
כי ככה.
וככה ידידי,
זו תשובה
נ-ה-ד-ר-ת.
מחבקת חזרה.
ואוהבת, כי יודעת כמה את מדהימה.
שמעתי :)
לא להרגיש לבד.
אכן.
לא אבקש לי יותר מזה.
מבטיחה.
תודה N.N
בין אם תגיע ובין אם לא
החלטתי להנות מהדרך
כי ככה.
אפור,
אם יש מי שיודע מהו לב חם...
זה אתה.
תודה יקירי,
מחכה כבר לחבק אותך שוב.
גם לבד מתוך בחירה...
הוא לבד.
תודה שבאת. ולו לרגע.
אם יש מי שיכול לשמש השראה
להגשמת חלומות
ללא ספק
אתה האיש.
תודה לך מגן.
אכן מסע גדול.
מעניין יהיה להסתכל אחורה.
תהיה כאן לימים?
צורחת כאן
"יששששששששששששששששש"
ענק!!!!!!!
מלכה את. מלכה.
אני מקווה שאשמע אותה בין כל רעשי הקידוחים...
תודה לך איש...
:)
דני...
תבטיח לי
שלעולם לא תפסיק לכתוב לי.
לעולם.
כלום לא מקרי
בעיקר לא אנחנו.
מסתבר שנכתבנו הרבה לפני
שנפגשנו בכלל.
חייכת אותי תמרה
מהחיבוק הראשון
זכיתי.
אוהבת אותך.
יקירי...
אני מוכנה להעניק לך אותו במתנה.
אני והוא, אפעס... לא משהו ביחד, מסתבר.
תודה צבעוני.
לומדת. בחיי.
:)
חיוך אחד
של אשה אחת
טוב לי מאלף גברים שטרם הכרתי.
תודה לך מאיה על היותך.
אוהבת.
ואת יודעת שאני יודעת
ומקשיבה. כי את...את.
אוהבת אותך.
איך לפעמים "אוף" אחד, למי שמבין
מכיל בתוכו כל כך הרבה, בעצם...
לא פוחדת מהלבד.
לא עוד.
תודה שבאת נסיך. לא קטן בכלל.
ואכן.
לומדת לקבל אהבה אחרת.
אולי כתובה לי עוד אחת של גבר. אולי לא.
החיים, יזמנו לי מה שנכון ואני... אני אהיה בסדר בתוכם.
מבטיחה לך חיבוק אחד של שקט בתוך המקום ההומה. ריגשת אותי.
מאוד.
פשוט... תודה.
יקירתי,
כמו תמיד,
המילים שלך, כל כך בזמן, כל כך מבינות
ממש כמוך.
מחכה כבר שתגיעי לארץ
על מנת לחבק אותך
ולא במילים.
תודה יקירה.
זמן לאהבה בכל רגע נתון
התהום כבר מאחורייך
את במצב של נביטה, צמיחה מחדש
הכאן ועכשיו נכון, לעיתים
אופקים פתוחים, בהזמנה
שבוע של קסם לך טל והתחלות שונות . .
מנקודת מבט אחרת
אפשר לראות שם
הרבה חופש
הרבה אופציות
פתח לריגושים
קצת שקט מהכל (כולל ילדים)
ואת כבר מנתבת לכיוון הנכון
יוזמה שממש היא מושא לקנאה
מלאת חיים ואנשים
וגם פה את אהובה מוקפת בחברים
יש בך המון
וגם בו
אתם תיפגשו בסוף
*
ובינתיים,
כשאני רוצה להרגיש ולהיזכר,
איך נראית אהבה...
אני מטיילת אצלך
בגלריה המופלאה שלך.
כמו ההנסיך הקטן ההוא שאמר... "צייר לי כבשה"
כך את...
"צלמי לי אהבה, אורית"
"צלמי לי אהבה...."
יש לי תחושה,
שביום שנפגש,
לא נפרד עוד.
אוהבת שאת באה,
מניחה כאן חום אמיתי
של אשה אמיתית
שיודעת
מילים שיש מאחוריהן כתף אמיתית
שנמצאת
מסיימת את הטירוף הראשוני של הלופט
ואת המנוחה הראשונה שאני מפרגנת לעצמי
......
אני עושה אצלך.
תודה מונה.
תודה.
והן גם, לגמרי שלי.
אבל אתה יכול לצטט אותן, בלי לציין את המקור.
:)
כנראה, שכרגע, כך צריך.
תודה יקירה, על מילים,
שעושות את הלבד..
קצת יותר נעים.
וכשאינך מוצאת לך מקום נוח על מנת לשבת בו
את הולכת ובונה לך אחד...
כך עשיתי...
תודה לך על ביקורך :)
את לא לבד :)
אמיצה. התחברתי. אותה נקודה את ואני. נסיתי, לא יכול להכיל כרגע. משום דרך תיווצר הדרך. איך אני יודע? כבר קרה לי.
את כותבת עוצמתי, נקי, יש מגע פיזי במילים שלך.
תני חיוך (-:
שרון.
*
היי דינורה..*
קראתי אותך
מבינה
מרגישה
שולחת לך אהבה וחיבוק
לא להרגיש לבד
אולי אין דבר כזה כמו חברים טובים וחברים רעים - יש רק חברים. אנשים שניצבים לצידך כשאתה נפגע, ועוזרים לך לא להרגיש לבד. אולי כדאי לחיות למענם. אולי כדאי אפילו למות למענם. אם זה מה שנגזר. אין חברים טובים ואין חברים רעים. רק אנשים שאתה רוצה, שאתה צריך להיות איתם. אנשים שיבנו את ביתם בתוך ליבך.כל דבר בעיתו...תהני מהלבד..הוא לפעמים נדרש וחשוב
אהבה היא תגיע מתי שהוא...לבנתיים תהני ובגדול
יקירה מלב חם ופועם כתבת
ואני בטוח שיש בך אהבה ואף רבה
חג חירות נפלא
כל ימות השנה
לבד מתוך בחירה זה מביע הרבה עוצמה
להבנתי את רגע לפני הרמת המסך - לופט שבו תהיה מוקפת באנשים ונשים
מקווה שלא תהיה לבד גם בהמולה הרבה
מקסימה שכמותך
הרבה כוח
ללכת עם החלום
ולעשות הכל כדיי
להגשים אותו
גאה בך
בהצלחה!
טל היקרה,
האתנחתא אותה לקחת מענייני הלב,
באה מבחירה,
זה מה שאיפשר לך ללכת עם החלום ולהקים את הלופט(שיצליח בגדול).
בקרוב יחזור לך הפרפור בבטן
ואני מאחל לך שהאהבה תדפק על דלתך. *
לעשות מתוך כאב
עוצמות אחרות, נוגעות ומדוייקות יותר
לרקוד מתוך כאב
מדהיםםםם היכולת להביע כאב מבפנים, עם התנועה
לאהוב מתוך כאב
רגש שמציף
נוגע ומטלטל
וחיבוק מתוך כאב
להכיל, להיות ולנשום איתך, עמוקקק
מופלאה ש-את טל שלי
אני מבינה
לפעמים לבד זה מה שנכון
להחליף את ה-"ביחד"עם מישהו
ב-"ביחד" עם רבים
זו לא אותה אהבה
ועדיין
אהבה זו אהבה זו אהבה
וכלום לא מיקרי
גם אנחנו:)
אולי מחר נפגש
לשעה של אהבה?
*
את מוכנה להפסיק לגנוב "לי" את ניטשה כל הזמן?
:-)
יש כיף אדיר בלבד ,יש כיף אדיר בביחד ,תהני מכל חלק של חייך .
המציאות משתנה כל רגע ואת לא יודעת מה ילד יום.
פשוט תהני היום.
אז זהו, שפה, את לעולם לא לבד.
מוזמנת אליי לסלון אני טיים
אהובה.
אל תשכחי.
מי בא אליי מי?
כיכבתי וניתקעתי..ואת השאר שולחת לפרטי.
:))
לעיתים (לרוב) מילים מביעות רגש, לא פילוסופיה צרופה
רגש נכון לאותו רגע
בעוצמה נכונה לאותו רגע
לעיתים (לרוב) אמפתיה עדיפה על היקש שכלתני
מסכים עם דינורה, אוף איתך
וכוכב עם משמעות כפולה - גם עבור עצם העניין וגם כהזדהות
טל,
להיות לבד זה כואב - אבל התגברות על הלבד נותן לנו כוחות מאוד מיוחדים...זוהי מתנה ללמוד לא לפחד מעצמך להיות לבד, זהו החוסן שלנו במיטבו, אז גם תקריני אושר וסיפוק - ובמצב כזה אהבה אמיתית תמשך אלייך...חג שמח.
אכן רעיון
אכן צוות
אכן חלום
אכן מימוש
ואהבה? מבשלים אותה ברגעים אלה, במנות קטנות. אין חוסר באהבה.
אהבה מותק מקיפה אותך מכל פינה אפשרית.
זוגיות?
אולי כן ואולי לא. החיים יפים גם בלי.שלמים גם בלי. טובים גם בלי.
הלופט- אני בדרך כלל לא באה למקומות הומים, תשאלי את עמוס.
אבל אני אבוא.
הבטחה.
יושבת לי כאן רחוק, במקום אחר
בשעה אחרת.
מחייכת לי חיוך ענק שבטח אף אחד מסביבי אינו מבין.
מחכיית לי ומרגישה אותך קרוב קרוב.
רואה דרכיך את החלום שלך.
מתוקה האהבה באה ללא זמן
וטוב להיות מוקפת באנשים בינתיים עד שתגיע
וגם כשתגיע.
והכי הכי כיף בעולם זה להגשים חלום.
תהני פשוט תהני יקירתי.
טל
טל יקירתי - יש לך יכולת מדהימה להעביר תחושות בצורה ריגשית - מדוייקת וכנה - בדרך שאי אפשר להשאר אדיש אליה.
בחרת לעצמך פסק זמן שכנראה דרוש לך - אולי זה מה שנכון כדי להיות מוכנה לאהבה אמיתית - אהבה שנכונה לך !
וכשהאהבה הזו תבוא - גם פסק הזמן הזה יעבור כלא היה !
מאחלת לך הצלחה ענקית ב"לופט" - מעריצה אותך על האומץ ועל היוזמה !
איתך !
מתוקה אחת
קוראת אותך תמיד בנשימה עצורה
ואת הלבד הזה זוכרת
כשהיה שם מהבטן עד למעלה
וחזר וירד למקום הכי נמוך....
אז, אם תרצי,
אני שומרת לך מקום שקט לקפה וחיבוק
וזו הזמנה מאד לא וירטואלית
(לא מכירה כאלה...)
בואי, יהיה נעים
ובעיקר אמיתי
מונה שמחכה לך..
שתי המילים הללו הן לפחות לא חרטוט.
יש הרבה לבד בעולם הזה, יש לבד טוב ולבד רע ויש לבד
ממש מבחירה
וזה הלבד שאת צריכה להיות בו
אהבתי כרגיל
שבת שלום
רונית
שולחת לך חיבוק גדול,ריגשת אותי ומאד הזדהתי. בזמנו לא הייתה לי תמיכה כמו שאת זוכה לה והיה,,,,,, אבל חלפו שנים "והיאוש נעשה יותר נוח"
עשייה כמו הלופט זה הכלי הכי מועיל כדי להתגבר
לכי שחקי אותה אישה חזקה
אוף איתך.
כדור הארץ לשיר...
ערב יום העצמאות בשביעי למאי.
רות עברה?
ועכשיו לבד
כי אין דבר אחר.
תודה.
אתה זוכר שאין לי כנפיים?
ככה מיקה, הקטנה שלי אמרה..
לקחתי את דברייך ברצינות בקשר לפתיחה בערב יום העצמאות.. ולכן החמישי למאי.. אני רצינית!! גל
לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים.
עת לאהוב ועת להיות לבד,( רק שלא תתרגלי )
לבד או לא לבד
זה הזמן שלך עכשיו לטוס לחלל שלך...
יאללה להמריא ...
תודה.
שקטה ומחייכת.
כל דבר בזמנו.
זה לא הזמן עכשיו.
אולי פעם.
אולי לא.
תודה על המילים.
גדולה.
מחמאה גדולה נתת לי.
אולי גדולה מידי.
אומר תודה. כי ככה אומרים.
אולי פעם אלמד לקבל מחמאות כאלה.
אכן.
ידעת לאן לשלוח אותי.
תודה.
לשנוא מישהו, או משהו פוגע בך. לא בו.
את לא מכירה אותו בכלל.
אין אף אחד שיודע משהו על יכולת הריקוד של אלוהים ולכן להגיד למשפט
"ואם אלוהים לא יודע לרקוד, אז אני לא חברה שלו, גם"
אין משמעות, אפילו שהוא נשמע טוב וחכם.
בן בן,
אכן, אני מוקפת אנשים יוצאי דופן. הלבד הזה שאורב בפינה... הוא אויב מבית.
תודה על החיבוק. על המילים. מחכה כבר לתת לך אחד אמיתי. מגיע לך.
יקירתי הקסומה,
ריגשת אותי עם המילים האלה שלך.
"יש לי אותך" אמרת לי ולא ידעת מה נתת לי במילים האלה.
לא סתם אמרתי שאלוהים שלח לי אותך. לא סתם.
זה לא הזמן שלי לאהבה. לא עכשיו. אולי פעם.
דבר אחד אני יודעת, זה הזמן שלי.
תודה על המילים. הן יקרות לי.
אני מקווה שאת יודעת כמה.
טל
אני שונאת אותו. את ניטשה.
ואם אלוהים לא יודע לרקוד, אז אני לא חברה שלו, גם.
יש לך ילד חדש. עוד בבטן. בעוד שבועיים הלידה. מקווה להיות שם בלידה עצמה. זה דבר מדהים לראותו נולד, הופך מהריון למשהו משמעותי בחייך.
וגבר? יש המון. לאט לאט יצוץ הנכון והמתאים. ככה סתם שלא תהיי מוכנה.
אי אפשר להחמיא לך יותר מאשר לומר לך שאשרייך שאת - זו את !
את מיוחדת, אמיתית וכתיבתך - נפלאה.
נועם. (ו...כיכבתי לך)
היום כתבתי פוסט על "השתיקה שלי"
אני לא נוהגת לפרסם את הפוסטים שלי בתגובות אצל אחרים
אבל יש לי תחושה שתתחברי אליו מאד...
לעיתים משפטים שנשמעים נהדר ומעבירים תחושות בעוצמות גבוהות, הם רק מקבעים.
המציאות יותר פשוטה.
גם לניטשה אין שום ידיעה על יכולת הריקוד של אלוהים, אבל הוא נשמע טוב.
דינורה היקרה מדהים כמה כוח יש לך ורצון ליבנות משהו בשביל הנשמה איזה עוצמה יש בך ליתמודד עם החששות והלבטים ואם מה שקרוך בהגשמת החלום , אני בטוח שלא קל עכשיו והרבה מחשבות רצות בראש והכול ניראה מפחיד נכון שיש לך צוות נהדר סביבך ויש את הקפה שאנשים מעודדים אותך פו ואת מקופת אבל ליפעמים הלבד אורב לנו בפינה ולא משנה מה את צריכה ליצמוח מימנו ,כי את אישה גדולה מחבק ובטוח בהצלחתך שהיה לך סופש''מדהים מקסימה את
זה לא הזמן שלי לאהבה זה לא עכשיו.
מאוד מזדהה איתך טל גם אני החלטתי לשים את הגברים בצד כרגע ולעשות משהו עם עצמי
זאת היתה החלטה נחושה עם הידיעה שאני אהיה לבד. אבל יצא בסוף שאני לא לבד כי יש לי אותך ואת השאר וזה נותן לי הרבה כוחות. וכל מילה שלך כל חיוך וחיבוק אומר לי את הכל.
ואין לך על מה להתפלא על התגובות שאנשים כתבו עליך כי זאת את תסתכלי במראה ותראי שאת כן כל מה שהאנשים כתבו עליך פה. חזקה נחושה יפה נהדרת והכל וזה מאוד מרגש
אני שולחת לך שיר שאני אוהבת שיר מקסים אז טלולה שלי את כבר בפסגה FACE IT
שקט
בלאגן
שלח לי שקט טוב מוגן
שלח לי שקט מענן
שלח לי שקט ממוכן
לשמוע שקט לא מכאן
תשלח לי שקט בקופסה
מארץ רחוקה
שלח לי שקט מאורגן
שלח לי שקט מעודכן
שלח לי שקט מפואר
תשלח לי שקט מהכפר
תשלח לי שקט בקופסה
מארץ רחוקה
שקט, שקט, שקט מופתי
מיום הולדתי עד יום מותי
שקט עד יום מותי
שלח לי שקט מהודר
שלח לי שקט מאולתר
שלח לי שקט ירח
תשלח לי שקט בין כוכבים
תשלח לי שקט בקופסה
מארץ רחוקה
שקט, שקט, שקט מופתי
מיום הולדתי עד יום מותי
שקט עד יום מותי
אני מקווה שכשהבדידות תוסר והחיוך יהפוך לדייר של קבע
הכל יראה קל יותר.
תודה יקירה.
ובאשר לטיסה....
מה רע ב 8/8 נניח???
מנסה להפיק את המקסימום מהלבד
ועדיין.
תודה על המילים.
כמו חבר טוב לעת צרה.
אמר לי מישהו פעם
שאני מכורה להן, כמו לסמים...
מהלמטה של הבטן
עד האמצע של הלב.
אבי...
כן כן כן. שיחבק כל הלילה. וחזק.
הלבד הזה... גדול עלי כבר.
טל היקרה,
תיהני מכל דקה שאת לבד,
מהשקט, מהשלווה,
עוד כמה ימים, הכל הולך להשתנות,
את תגעגעי לימים האלה.
כוכב על הכנות ונגד הבדידות.
אבי
רק מי שחווה את זה יכול להבין את עוצמת הכאב...
שקט זה משהו חיוני לפעמים
אחרי כל האקשנים
אחרי כל הרעש הביתי הקבוע שכמו רעש לבן
צריך את השקט הזה , שנותן לנו להתחבר לעצמי הפנימי שלנו
כן את לא ילדה כבר, את רוצה גבר, אחד שילך לישון איתך ולא לא לא הוא לא חייב לישון בכפיות
אבל שיהיה שם שאת קמה , שיחמם אותך לילות קרים , שיקום עבורך להביא מים בלילה , או ירגיע שהחלומות המטורפים יגיעו .
בקיצור טל , עכשיו זאת ההתחלה של שארית ימייך , תתחילי לחיות אותם תבונה
במיוחד כיום אחרי כל הסדר של הפסח שעשית לך במגרות הלב והנפש
אהבתי וכיכבתי
שי