ההכנות לאילת בעיצומן. לילה שלם של רכיבה, אינו דבר של מה בכך. חייבים להתאמן.

השארתי הודעות בפורומים שונים כי אני מחפש שותפים לאימוני נפח.

יום חמישי, 23:30 ואני מקבל מסר בפורום "תפוז". דיאן מוסר שהוא גם מגדרה ומעוניין להצטרף. שיחת טלפון וסגרנו.

יום שישי, בוקר, 05:45. איך אמר סרג'יו קונסטנסה? "אפילו הציפורים עוד נוחרים על העצים".לצערי, לא התעוררתי בזמן וטלפון של עידו בשעה 05:37 הקפיץ אותי מהמיטה. תוך 5 דקות, הינו כבר רכובים על האופניים. דיאן חיכה לנו בכיכר ויצאנו לדרך.

יצאנו מגדרה, עידו, דיאן ואני. רכבנו דרך מסמיה, קסטינה, נגבה, צומת גבעתי, שדרות, צומת איבים, שער הנגב, יד מורדכי, צומת אשקלון, ניצנים, הודיה, מסמיה, חולדה, צומת ביל"ו וחזרה לגדרה.

מאחר והוקפצתי ממיטתי, ללא זמן התאוששות, לא אכלתי או שתיתי. לקראת שדרות, הגוף דרש את שלו. אוכל! הצעתי לחברים להיכנס לשדרות, למצוא מכולת פתוחה ולכרסם לחמניה טריה עם שוקו. לפתע נזכרתי. פסח...  בבטן ריקה, המשכנו לרכוב. יד מורדכי, סגור. בנגבה, בתחנת הדלק - פתוח. חטיף ענק של גרעיני חמניה עם נקטר והיתי מוכן לשוב ולרכוב. חשוב לאכול לפני רכיבה. תובנה שבטני המחישה לי את אמיתותה.
132 ק"מ של רכיבת נפח מישורית במזג אויר כמו לפי הזמנה. קצב ממוצע של 26 קמ"ש.

תענוג עילאי.

עוד כמה פעמים, ואני מוכן שוב לרכוב מגדרה לאילת בלילה אחד!

אילת, הנה אני בא!!!