יושב עכשיו בלובי הענק של מלון White Swan בגואנז'ו, דרום סין. מלון של 5 כוכבים מפואר, קילומטרים של שיש וזכוכית. רהיטי עץ כבדים, פסנתרנית מנעימה את שעת התה של אחה"צ. סופ"ש. רוב הסועדים סינים, תושבי העיר ומשפחותיהם.

ובפינה אחת של האולם שולחנות שליד כל אחד מהם כיסא תינוק גבוה.

מה עושים כאן כ"כ הרבה תינוקות?. חבורות של מערביים. זוגות. לעיתים גם זוג מבוגר יותר הצטרף לזוג הצעיר וכולם טורחים סביב תינוק אחד שקט הנועץ עיניים בסביבה בשקט מוחלט.

תינוק? כולן בנות סיניות הנראות כבובות.

הבנות המואמצות של סין. בתי המלון כאן בגואנז'ו הינם התחנה האחרונה בשלבי האימוץ של הבנות הזנוחות בדרך לחיים טובים יותר. הזוגות מתרגשים. אמהות גאות מהלכות במסדרונות ועל זרועותיהן תינוקות , רובן בנות שנה וחצי, שנתיים הנועצות עיניים בזרים המשונים הללו המדברים בשפה מוזרה שלא שמעו אף פעם. המלון מגלגל תעשייה נלווית של עגלות, חיתולים, בקבוקים ומה לא. גם סבתא וסבא טורחים ליצור משפחה תוך יומיים.

 ומה שקופץ לעין ולאוזן מן הרגע הראשון הינו השקט. כרגע יושבות בכסאותיהן 22 תינוקות כאלה ושקט גמור. אין בכי. אין צעקה. כל אמא מנסה להאכיל את הבת החדשה במשהו שבודאי מעולם לא טעמה.

אני מתאיר לעצמי 22 ילדודס כמו הנכד שלי בשעת תה באולם אחד.  המלון יזדקק לשיפוץ כי הוא חוקר דגול, בודק, מרים, הופך. וכאן? שקט! איפוא היו הבנות האלה לפני שהגיעו אמא ואבא החדשים לקחת אותן מן המוסד? מה עבר עליהן שהן כ"כ שקטות?

ולמה בנות? למה הבנות ננטשות? חשוב לציין שהסינים משתגעים על ילדים. ילדים הינם מלכי המשפחה. מאז ומעולם הילדים היו תוכנית הפנסיה של ההורים. בחברה שלא היו בה כל בנקים כפי שאנו מכירים.לא תוכניות חסכון ובודאי לא פנסיה מסודרת הייתה זו חובתו של הבן לדאוג להוריו לעת זקנתם. בתך נישאת ועוברת לבית הורי בעלה הדואג להוריו. מדיניות הילד האחד הרסה את המבנה הזה. אמנם באזורים הכפריים ניתן ללדת שני ילדים אלא שחלקם אינם רוצים להישאר בכפר ועוברים לעיר כשההורים נשארים מאחור. הורים ללא בן נידונו לעוני מרוד לעת זקנה גם אם הם בעלים של חלקת אדמה שכן מי יעבד אותה?

הבת הנישאת עוברת לעיתים לגור במחוז רחוק ההופך את הדאגה להוריה לבלתי אפשרית.

בעת האחרונה עורכת הממשלה מסעות פרסום לטובת חינוך עדיף לבנות וכד' אבל מסורת של דורות לא תימחק בכמה שנים.

ובינתיים, מולי, ילדות בובות, שקטות נועצות עיניים עצובות באבא ואמא, לעיתים סבא וסבתא שבאו לקחת אותן לחיים אחרים.

עצוב ושמח בבת אחת.

גואנז'ו, דרום סין

סופ"ש נעים

אבי סופר