הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
דחיסות
איך עבר עלי הלילה הזה דחוס דחוס בכתיבה
דחוס בקריאה של גרוסמן החדש הוא כל כך מסעיר אותי אני מגלה דברים חדשים על עצמי אני מגלה קשת של רגשות שלא ידעתי שקיימים בי
דחוס בסיגריות דחוס בוויסקי דחוס במחשבות של ללכת לישון דחוס במחשבות עליו
אני לרגעים צוחקת, לרגעים אני נחרדת וכל הזמן בוכה
הבוקר הביא איתו כמה שעות של שינה טרופה אני עם הקפה ושוב חוזרת לגרוסמן ושוב הצחוק והדמעות הכל מתערבב לי והכל כל כך דחוס לי
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה מסוג הבלוגים ש.... מצד אחד אי אפשר שרק לקרא ולהמשיך הלאה מבלי להגיב, מצד שני... לפעמים השתיקה היא התגובה הכי נכונה.
נגעת במלא מקומות, מהלת אותם ללא רחמים:) אז אולי התגובה הכי הולמת מבחינתי היא...
לחייך ולהנהן בלב :)
היה מעניין
דחיסות רגשית שמשחררת מועקות
אני אוהב את המצב רוח הזה שהיית בו.
אווריריות מנטלית שמאפשרת דחיסות רגשית.
גם אצלי היה דחוס. צפוף ביותר.
קמתי, זרקתי הכל לפח, ועם רדת החשכה נהיה שקט.
כבר התחיל להתבהר אצלי
כבר יבשה הדמעה
המערבולת מתגבשת לכדי מילים
לכדי רגשות
אני רק מככב
לא רוצה להוסיף דבר
כדי שלא יהיה דחוס יותר
רק אומר
שמבין אותך יותר ממה שאת חושבת