הכנעה,
כך היא חשבה,
זו פעולה שעושים עליה
ולא היא על עצמה.
וכך החליטה,
על הדגל הלבן תפרה תחרה
ולבשה אותו על גופה הערום
כהתרסת נשיותה
אך לאט לאט
בעוד שלהבת הנר דעכה
התבערה בה תשוקתה
כששמלתה נתלשה ממנה
על ידי תאוותה.
והוא, שכמעט לא נגע,
לקח את מה שנתנה.  נכתב בהסכמתו ובהשראת שירו המקסים של Mr. Lonely - כניעה: השתכנעה,
משפט אחר משפט.
לאט לאט,
נחה עליה דעתה.
נכנעה,
הניפה דגל לבן.
נכנעה
לחיילי תשוקותיה.
איזו כניעה
זו היתה.
הו...
איזו כניעה.
|