כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    Yossi Matalon
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרספקטיבה

    0

    בניין עיריית בת-ים

    9 תגובות   יום ראשון, 27/4/08, 17:26

    לעיר בת-ים יש פנינה ארכיטקטונית, מבנה שנחשב בעת בנייתו כ"משוגע", כיצירה אוונגרדית ואחד שלא מתאים למקום שבו הוא הוקם. רבים שאלו מה פתאום פירמידה הפוכה בבת-ים. במקום שסביבתו המידית לא הייתה מפותחת, מקום שלא היה בו קונטקסט. לרבים, המבנה הזה בעת הקמתו, נראה כשיגעון אומנותי.

     

    במשך השנים רמסו אותו, חתכו חלקים מהגג שלו, הזניחו אותו בצורה פושעת, פגעו באיכותו הייחודית. הוא היה אז ונשאר גם היום כמבנה בעל תכונות מהפכניות, מבנה מרגש, שונה מאוד משאר הסביבה ובעיקר שונה מהיובש הארכיטקטוני היצירתי השולט והמוצג סביבו. בניין עיריית בת-ים הוא בניין ברמה אחרת, מוצלח, תמיד מרענן, מתאים גם לזמננו וגבוה ברמתו מהרבה פרויקטים חדשים, עכשוויים.

    בניין עיריית בת- ים הוקם בשנת 1963. המבנה תוכנן על ידי האדריכל אלפרד נוימן והאדריכלים צבי הקר ואלדר שרון שהיו צעירים ממנו וראו בו כאדריכל מוביל ומגבש את קונספציית המבנה. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הברוטאליזם והפירמידה ההפוכה, המטאפורה של ה- La Pyramide Inversée, היו זרם אדריכלי מקובל והגיאומטריה נחשבה כמודרנית. מבנים במקומות שונים בעולם עוצבו לאור עקרונות אלו. בניין עיריית בוסטון Kallmann, McKinnell and Knowles 1964-69)), בנין בנק ישראל בירושלים וגם מספר מבנים שתוכננו על ידי משרד שרון אדריכלים, מבנים שנבנו בין השנים 1960-70 באוניברסיטת ניגריה, (Kibbutz + Bauhaus, by Arieh Sharon 1976), היו למעשה פירמידות הפוכות.

     

    הבניין המדורג הפוך, המרובע והסימטרי, מורכב ממורפולוגיה פשוטה וחזרתית. פרטי הבניין לקוחים מאותן צורות שמקורן הוא בטבע. הבטון המחוספס משמש לא רק כחומר קונסטרוקטיבי, הוא גם החומר שיוצר את האורנאמנטאציה של המבנה. הקישוטים עשויים מבטון ולכן הם מאופיינים בקשיחות שנוצרת מטבעו של החומר וממלאכת הבניה מבטון, שבארץ באותה תקופה (וגם היום) לא הייתה מהמשובחות.

     

    בולט מבחוץ כי לא נקבעה היררכיה בבנין. לא ברור היכן יושב ראש העיר או היכן מתכנסת מועצת העיר. במבנים ציבוריים מאותה תקופה, משרדי ראש העיר היו בולטים ונמצאים במקום שולט, המרחבים הפנימיים החשובים היו בולטים בקנה המידה ובצורה שניתנה להם.

    אמפיתיאטרון עשוי מבטון, עומד לידו. גם "שרוול" בטון גיאומטרי מרשים מחובר אליו. "שרוול" מילוט פיסולי יוצא מהמפלס העליון ומתחבר לו בקרקע למרחב מוגן. השרוול המפוסל יוצר הרגשה של פתיחות יצירתית ורצון המתכננים לעשות משהו אחר, משהו שיעורר את המחשבה, ואכן תעלת המילוט המסובבת הזאת היא עוד נקודת אור במבנה הייחודי הזה. לא ידוע לי אם הצבעוניות שעוטפת כיום את המבנה הייתה גם במקור. ברור לכל  כי בתקופת בניית הבניין, הצבע לא היה חלק מהקונספט וחשיפת הבטון כפי שהוא, הייתה הגישה המקובלת.

     

    המרחב הציבורי שמסביב לבניין העירייה נראה מטופח. נראה כי בשנים האחרונות ראש העיר עשה הן למען תושבי העיר והן למען הסביבה הפתוחה והגלויה. צדק יעשה למבנה אם יחזירו לגגו את האלמנטים הגיאומטריים שנתלשו ממנו, בחוכמה יעשו קברניטי העיר באם ישמרו את המבנה, ישפצו אותו ויעדכנו אותו לדפוסי חיים עכשוויים מבלי לפגוע באיכותו המקורית ובכוונת המעצב. עיריית בת ים מתכננת לעבוד למבנה חדש ולכן, יש להפוך את המבנה הזה, שמכיל בתוכו חלל עצום (אטריום), למרחב תרבותי עירוני, ספריה, מוזיאון, בית תרבות, או כל מיזם תרבותי/יצירתי/אומנותי אחר, מקום שחופש היצירה ימלא את הגיאומטריה הייחודית ממנה הוא מורכב.

     

    צילומים: אפריל 2008, יוסי מטלון

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/08 18:18:

      המחלה העיקרית של המבנה הזה היא הגישה והכניסות אליו. נכון,הוא לא מזמין , הוא חד ומחודד, אבל אנחנו מכירים מבנים כאלו (בזרם הארכיטקטוני הדה-קונסטרוקטיבי) שהם חדים ומנופצים לרסיסים, אבל הם עדיין במקום מסוים פתוחים לכניסת הציבור, מזמינים וקולטים. (ראה את המבנים של אדריכל דניאל ליבסקינד). בהקשר הזה,  התכנון לקוי.

       

      בעת בנית המבנה, לא היה קונטקסט בנוי ובמקום לפתח תכנית בנין עיר (תב"ע) שתהפוך את האזור כמיועד למבני ציבור, הקיפו את המבנה היחודי הזה במבנים נחותים, מבנים שיגרתיים של קבלנים. העובדה הזאת ביחד עם הזנחה פושעת הפכו את המרחב הזה למקום לא אהוד.

       

      אולי זה עניין של קונטקסט אבל כמי שמכיר את המבנה מקרוב, כיום אין שום קשר בין מה שרצו המתכננים להביע ובין התחושה הכללית מהמבנה. אני חושב שגם אם המבנה מעניין הוא לא מתאים להיות בנין עירייה. החידודים שבו, השפיצים, נותנים קונוטציה לא נעימהשל מקום דוקרני, לא מזמין, אפילו אלים למי שמתקרב. וזה בבניין שאמור להיות הבית של כל תושבי העיר, זה שאמור להיות המענה לבעיות ולסעדים של משלמי הארנונה. נוסיף את ההזנחה, חוסר ההקשר של המבנה לסביבה שלו ונקבל מבנה ייחודי, אבל כזה שהייחוד שלו בעיניי אנשים רבים הוא יותר לרעה.

      זה לא אומר שאי אפשר להפוך אותו לפנינה מיוחדת, במיוחד אם הוא כבר היה כזה, מה שאומר שהפוטנציאל הגלום כבוי.

        29/4/08 19:19:
      בשמחה  ותודה גם  לך!
        29/4/08 12:39:
      השכלתי. תודה
        29/4/08 09:49:

      הגיאומטריה והחזרתיות שלה, נמצאת הרבה באדריכלות האיסלאמית ולמעשה היא הקישוט שלה. זו לא הגיאומטריה שפה, אבל בהחלט יש כאן את ההרגשה הזאת. גם בתמונה משנים קודמות, נראה כי זה מזכיר את "מכה", זה נראה כמו שולחן, מזבח.

       

      בקשר לצבעים, ברור לי כי במקור לא היתה כל צבעוניות למבנה, זאת אחת התכונות הדומיננטיות של "האדריכלות הברוטליסטית".

       

      המבנה הוקם כשלא היה דבר מסביב. הבניה למגורים מסביב ועוד בניה "קבלנית", היתה שגיאה. לפני 50 שנים לא חשבו על מע"ר (מרכז עסקים ראשי) ולא ניתחו את מבנה העיר כפי שעושים היום. כיום מכינים תב"ע (תכנית בנין עיר) לאזורים בעיר ולכל אזור יש שימוש יחודי לו, עסקים, מגורים, תרבות, חינוך, תעשיה ועוד.

        28/4/08 17:21:

       אני לא מהתחום אבל בכל זאת מביעה את דעתי.

       כשהתבוננתי בתמונה הישנה ישר עלתה לי אסוציאציה של מכה. יש משהו במבנה הזה שדווקא, למרות שהוא מודרני יחסית, משדר מוסלמי. אולי בגלל השימוש בצורות הגאומטריות. בגדול, אני חושבת שהבעיה שלו היא חוסר התאמה בין הצבעים שנבחרו לצבוע את הבטון. אני חושבת שהיה יכול להיות יותר אסטטי לשמר את המבנה בצבע הבטון המקורי, כך שהצורה שלו בכללותה הייתה מודגשת יותר והמשחק היה נוצר מאור וצל.

      אישית, אם הייתי הולכת על צבעוניות, הייתי בוחרת בחומרים שהיו יוצרים טקסטורות מענינות ולאו דווקא צביעה של משטחים. וכמובן, לא הייתי הולכת עם אדום.

      יש משהו במבנים מסויימים שאינם מתאימים למקום בו הם ממוקמים. סביר להניח שאם המבנה הזה היה נבנה במרכז אורבאני, שם ישנם סוגים שונים של בניינים שביחד יוצרים נוף מעניין, דווקא בגלל ההבדלים בין הסגנונות שלהם, אז שם הוא היה יכול לבלוט כמו שהוא עכשיו.

      אני לא יכולה לראות סביב מבנה כזה רחבה של דשא. הירוק לא מתאים. הוא דורש בטון או עץ. כהה. אולי נעביר אותו לרוטרדם?(-:

        27/4/08 19:44:
      תודה. תודה!!!מחייך
        27/4/08 18:57:

      יפה ומעניין

      גם בטבריה יש מבנה בסיגנון מרכז התרבות "יד שטרית"

      שנים היה מוזנח ולאחרונה עובר שיפוץ מסיבי

      מבטיחה לך תמונות...

      פיד RSS

      ארכיון