לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
אמא
א מ א אני בוחנת את המילה ואת משמעויותיה. מהלך שנים לא קל בקשר ביני לבינך ובכל זאת נלחמתי בשיניים לבנותו מגלה סוג של תמיכה שלא ציפיתי לו א מ א עלינו על דרך הישר ונהיה לנו עקום אמרו לי שאת הולכת א מ א ובדרך הכאב גיליתי בי כוחות שלא ידעתי שאפשר להלחם עלייך וגם קצת במקומך א מ א וירא כי טוב, ושיפר קצת את העקומה (עקומת המחלה) שתתיישר החליט שהוא מסכים להשאיר לי אותך עוד קצת א מ א ויש עוד דרך ארוכה בפנינו אבל אני יודעת שגילית אותי כמו שאף פעם קודם לא ואת מה שהצלחנו לבנות בחודשים אי אפשר יהיה להרוס עוד לעולם זה תמיד יישאר שלנו א מ א (פוסט שלא היה לי אומץ לקרוא אותו שוב, והעפתי אחרי יום אחד. עכשיו מתאים לי יותר). וזה מתאים לי לשיר של ריקי גל - אמא, שיר הערש ששרת מזמן רודף אותי לאן אברח לאן, אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באתי לכאן. אמא, לא אוכל להמלט מכישופך, עיני חשכו פתאום. אילו יכולתי הייתי חוזרת אלייך היום. אמא, הו אמא איך בדמי בעמקי נשמתי דעתך נחושה. אמא, הו אמא את וגם אני בשנאה ואהבה בין כח וחולשה. אמא, איך רציתי שתחבקי ותלטפי ותאמיני בי, אילו יכולתי הייתי עוקרת אותך מליבי. אין לי בית בחדרי במיטתי ואין לי מנוחה, אילו יכולתי הייתי בוכה עוד דמעה מלוחה. אמא, את יודעת, אני זקופה וחזקה, כמוך בכל מצב, אילו יכולתי הייתי רוצה להודות לך עכשיו.
|
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואו. בלו, זה אתה שנוגע. אני רק כתבתי...
תודה לך.
יש בך המון מהשריר הזה, שנקרא לב..
רואים את זה ברוב הפוסטים שלך,
אך בחלקם (כמו בזה), ניכר שהמילים יוצאות מתוך תחושה של יסורי מצפון
ונדמה שבתוכך את מתייסרת שלא נתת מספיק, שלא היית, שלא אמרת, שלא חבקת
והתחושה הזו קשה, לפעמים קשה מנשוא תמר..
נתת כל מה שאת יכולה
וזה חייב להיות הדבר שאת מאמינה בו כדי להקל ולו במעט..
נוגע
אני רואה שאת מדברת גם במילים :-)
תודה לך...
תודה רבה-רבה. הלוואי....
חמוד אתה, שגם בשתיקתך באת.
תודה.
דה.
תודה רביב.
ואין צורך לבאר, אני משתדלת לקרוא בין שורותיך.
}{
תודה דפנתי.
מחזיקה לך אצבעות!
<כוכבים עדיין אין>
יקרה...
כולי צמרורים עכשיו. אילו מילים שלך. כה עדינות כה נוגעות.
מיד חשבתי על אמא של ריקי גל.
עונג בין שתיכן שיהיה לעולמים.
.
ואני מוצא שהמילים של נעמי שמר מתאימות גם לכאן:
"על הדבש ועל העוקץ
על המר והמתוק
....
שמור אלי הטוב"
לא באילוץ אלא בכוונה שמעבר.
מברכת על ההזדמנות השניה
לתיקון
זה נפלא, גם אם היית מוותרת על הנסיבות.
}{