לכל אחד יש שריטה. לשלי קוראים "בנות גילמור".

סידרה בערוץ הולמרק שעוסקת ביחסים בין אמא לבת שלה. לורלי האם, עזבה את בית הוריה הסנובים, האריסטוקרטים העשירים כאשר נכנסה להריון לא מתוכנן.

אם במקרה תזדמנו אלי הביתה ותשמעו אותי צוחקת את הצחוק ההוא המתגלגל מהבטן, או תראו אותי מתייפחת, אם לא עניתי לכם לטלפון (אני אחזור), תדעו שעכשיו זה זמן גילמור.

בעוונותי, ראיתי את הסידרה על כל עונותיה כבר כמה פעמים. היחסים ביני לבין טל (שהוא בן כמובן) מאד מזכירים את היחסים בין לורלי לבין רורי בתה... הקשר הפתוח, הצחוקים המשותפים, ההוויי המיוחד ששייך רק לנו-להן.

תהליך ההתבגרות שלה דומה מאד לשלי (וכנראה לשל כולנו...) וכך גם הקשר שלה עם הוריה. לא זאת בלבד, ופתאום קלטתי GIL MORE ואני גילה?

יותר גילה? איזה עוד רמזים וסימנים אני צריכה? כמובן שאני רציונאלית, מחוברת לעצמי ובכל זאת, לך תדע? מי קורא תיגר על היקום?

ובכן, עד כאן יחסית בסדר, אז מדוע זאת שריטה? בגלל שאיפה שהוא, לא יודעת למה ומתי, התחברו חייה של לורלי, שאכן מאד מזכירה אותי, לחיי שלי... ולפעמים, רק לפעמים,  אני שוכחת איפה נגמרים חייה ומתחילים חיי.

והספור הוא כזה:

לכל אורך המון הפרקים אותם אני זוכרת אחד לאחד, מלווה את לורלי בחור בשם לוק. הוא החבר הכי טוב שלה. הוא יוצא עם נשים, היא יוצאת עם גברים ותמיד יש ביניהם את המתח של אהבה שלא נוגעים בה. לנסות או לא לנסות.

רצה התסריטאי ולורלי התחילה קשר זוגי עם לוק ואני עם החבר הכי טוב שלי והכל היה בסדר כולם היו מרוצים... עד שהעונה החדשה יצאה למסכים.

בעונה הזאת, הם נפרדו וגם אנחנו נפרדנו. הם כעסו וגם אנחנו כעסנו. הם ניתקו קשר וגם אנחנו עכשיו בניתוק קשר. אבא שלה התאשפז והיה חשש לחייו בדיוק באותו הזמן שאבא שלי גסס, היא היתה עם מישהו וגם ההוא שלי עכשיו עם מישהי. כל הפחדים שלי שודרו לי על המסך.

ואז זה קרה, בפרק האחרון של העונה האחרונה, רורי עזבה את הבית אל החיים שלה וטל עזב את הבית אל החיים שלו, אבא שלה נשאר בחיים, לוק הכין לה הפתעה גדולה ואמר את המשפט שכל חיי ייחלתי לשמוע:

"רק רציתי לראות אותך מאושרת".

לורלי חזרה ללוק וגם אני רציתי שהחבר הכי טוב שלי יחזור אלי, אבל זה לא קרה ושוב התחילו לשדר מהעונה הראשונה.

חשבתי על זה היום בדרך לעבודה, שבעצם יש משהו מאד מרגיע בכך שזה מתחיל מהתחלה, שאולי יש לי עוד משהו ללמוד לפני שהסוף בסרט שלי, יהיה גם סוף כזה, הפי אנד. זאת הזדמנות בשדור חוזר ואני כמובן לוקחת אותה באהבה.

אז החיים בסרט או לא?

גילה