פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
יומן משקל, היום ה-27 (אני נוטלת סמים קשים, מיי גאד!)
| זה ממשיך. איטי אבל בטוח. האמת היא שבימים האחרונים הרגשתי רע במיוחד. ולא. לא עליתי אף גרם. לא בגלל זה. מיום שלישי בלילה התחילה לי דלקת גרון איומה, שרק עכשיו ניתן לראות את טפטופי היעלמותה. בראשי, לא עלו כלל ענייני אוכל, אלא רק כאב ראש זוועתי וחום חסר מספור. יום רביעי בבוקר היה עטור הזיות מהחום שהיה לי. התחלתי לדבר עם עצמי,עם אמא שלי, שיומיים לפני כן נסעה לחו"ל ובואו נאמר, לא ממש שמעה עד תורכיה את ה "אני אוהבת אותך אמא" שייללתי לי 746 פעמים. אני זוכרת ששוחחתי גם עם אבא שלי, שלפני שנה נפטר. גם הוא, נחשו...ואתם צודקים- לא ענה לי. החום שהוביל אל ההזיות ההזויות הללו, נגמר כעשרים דקות לאחר שלקחתי כדור נורופן נגד שפעת, אותו קנתה לי במיוחד - חברתי מאי. לאחר שלב ההזיות, החלו כאבי גרון עזים. אוכל מוצק לא יכול היה לחדור אל פי, לכן מצאתי את עצמי גומעת מיץ תפוזים טבעי שהכנתי, מלפפונים חמוצים רכים במיוחד, מלון, הרבה מים ותה צמחים. זה היה יום חסר שפיות. ביום חמישי זה כבר הלך והדרדר. אחר הצהריים התחלתי להרגיש ממש רע, אבל לא הייתי מסוגלת ללכת לרופא. ואנוכי, שונאת רופאים כפייתית, שאינה לוקחת אפילו אקמול בכאב הראש הכי קשה שלה, מוצאת את עצמי נוטלת נורופן, מחייגת ל"מכבי" כדי להזמין רופא הבייתה בפעם הראשונה בחיי. פאק דה פאקינג סיסטם!!! הרופא הגיע, בדק לי את הגרון ומיד הודיע ללא כל עוררין:" מתוקה, ישר לבית החולים. את צריכה אנטיביוטיקה לוריד!" "פחחח, נראה לך??!" אני עונה לו כאילו היה חבר שלי מבית הספר למשחק "בית צבי", בו לא למדתי... "תראי, את יכולה לקחת אנטיביוטיקה ולסבול או שאת יכולה ללכת לבית החולים והכל יסתדר לך במהרה. אני ממליץ בית חולים". אמרתי לו שיכין לי בכל מקרה הפנייה, אבל אין מצב שאגיע לשם. !!!NO WAY.
שעתיים אחרי שהלך, מצאתי את עצמי מתהלכת במסדרונות המיון של בית חולים "מאיר". גועל. פשוט גועל ( על משקל: דבש, הכל דבש). אחרי סבב מיון ראשוני הגעתי לרופאה חייכנית וחביבה. נדהמתי. מחייכים במקום הזה? אחרי חצי שנה מטורפת עם בעיות במשפחה שהצריכו אותי להגיע לבתי חולים נונסטופ, הרגשתי שהטראומה הבית חולימית שלי נעלמת עם כל חיוך של אותה רופאה. החייכנית בדקה אותי מספר בדיקות מעיקותתת, ומסרה לי מרשם חדש של אנטיביוטיקה 1000 מ"ג כפול שניים ביום (שזה סמים קשים מבחינתי..) ואמרה לי שאשתה המון ושאין צורך באינפוזיות למיניהן.
אחרי שהודיתי לה, עפתי משם כל עוד רוחי בי.
עכשיו אני מרגישה יותר טוב. הסמים הקשים עשו את שלהם ואמשיך לקחתם עוד מיספר ימים. עכשיו חוזרים לאוכל. בשישי התחלתי לאכול נורמלי אחרי הימים הנוראים הללו. בשר, פירות, ירקות, גבינות, שקדים וגם - כן! תמרים. אחחח כמה אני אוהבת אותם.
היום היה גם יום נעים יותר.
לסיכום, 5 קילו נעלמו לעת עתה.
שבוע בריא ומקסים לכולם, שרון.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רונן שלך הוא בונבון אמיתי.
מתוק
שימי על החלון טפט של תל אביב...
וללכת לשם רק בזמן לידות. זהו. רק.
אני הולכת לבדוק על רונן.
לא יכולה: היא נשקפת מהחלון שבסלון שלי.
וגם רונן נולד שם.
קחי חופש נשמה.
הדסה? שכחי מזה מהר.
גם בצחוק!
חיבוק ענקקקקקקקק.
שמחתי לקרוא ששיא המחלה כבר מאחור, ואת מרגישה טוב יותר.
ואני כל-כך מותשת מהעבודה שהייתי מקבלת אשפוז בברכה. לפחות מותר לישון שם.
ובי"ח "הדסה" עין כרם (י-ם) - זה כמו מלון 5 כוכבים.
לא מעודד בכללללללל
מה קרה ממי??
ואיך?
אחיטוב זה סלט.
בייבי.
תודנ מותק!
גם שום טוב לעסק, אמרה לי חברתי תמנע...
מסריח, אבל בריאות מבטיח...
אגב דבש...
לחתוך בצל (כן בצל, לא להתפנק)
לכסות בדבש (כן דבש, לא נורא ישמין)
לתת לזה לשבת כמה שעות
ואז פתאום את מגלה סירופ לגרון...
וטבעי!
שותים מזה (לא מתים)
כמה שצריך (לא להסחף)
הרבה בריאות וחיוכים
5 ק"ג!! כל הכבוד לך!!!
נישמע שאת מרגישה טוב יותר.
אם זה מעודד אותך, אני שברתי את האצבע..
נו מור קציצות שמיר ואורז.
נו מור!
-ממילא האורז נייה נורא יקר עכשיו. לא צריך-
באנה, רבע לארבע לפנות בוקר ואת קורעת אותי מצחוק.
סלט עלי בייבי ומיץ טבעי...
חחחחחחחחח...
מי קרועה?
ומי קרועה עלייך?
עוד קצת ואבריא.
עוד קצת ואנחנו מתראות בייבי שלי
כפרה!
איכסה בתי חולים!
מי יתן ולא תראי אפילו צל צילו של זנב זנבו של בית חולים.
לעולם!
-מתי אנחנו נפגשות לאיזה סלט עלי בייבי ומיץ טבעי? התגעגעתי-
חחחח...
עכשיו כשאני קוראת את התגובה שלך אני קולטת.
אני בדרך לגיל הזהב.
תודה מותק.
תיאור נפלא של מחלות, הרזיה ומערכות יחסים עם בתי חולים
אהבתי שרון
רונית
לא המשקל, זה בטוח!
תודה מלאכית!
נהדרת, נפלאה, סקסית, מקסימה
ובנוסף לכל אלה עכשיו גם בדרך לרזה,
מי יעמוד בפנייך, מי, מי, מי?
דבש, הכל דבש.
כל אני אגרגר לעצמי מחדש....
אהבה הכל אהבה.
כל יום אני מתאהבת בעצמי מחדש.
נ.ב
אם אתה מכיר גברבר צעיר וכריזמטי, שלח אותו אליי.
יהיה לו דבש.
תודה ירמי הגדול!
תודה נשמה!
אבל מה גם משו?
זה נשמע שזה עוד משו...
נו, 5 קילו, גם משו.
תרגישי טוב חבובית,
תרגישי טוב!!!