שלום לכולם, הפוסט הזה חשוב ביותר והוא בעצם מתחיל מסורת חדשה של פוסטים בנושא איך מתנהגים בעולם שטוח. אז כן אני לא המצאתי את המונח "עולם שטוח" וגם תומאס פרידמן לא המציא. אך תומאס מעניק לו משמעות מיוחדת בספרו "העולם הוא שטוח" (הספר אגב לא, הוא דיי עבה).
הפוסט הזה מוקדש לכולכם לא משנה מה הגיל, הרקע\ניסיון שלכם, הידע שלכם .. בעולם מהיר ומשתנה כמו שלנו ניתן באמת ללמוד מכל אחד יותר מאי פעם. האינטרנט הוא גורם משטח אדיר- הוא משטח את העולם ויוצר מגרש אחד שבו כולנו מתחרים.
הוזמנתי היום למפגש של תנועת נוער מחשבים (תנועה שאני ממיסדיה) ופגשתי את נבחרת המדריכים הצעירה, חבר'ה באמת איכותיים שאת חלקם אני מכיר אישית.
אמרנו שבאינטרנט כולנו שווים, לא יודעים אם מאחורי אתר זה לא יושבים חבורה של בני 15, או ילד אחד או סטודנט או מבוגר זה בכלל לא משנה כולם שווים ומכולם אפשר וחשוב ללמוד.
בתוך הדבר המדהים הזה נוצרו בועות קטנות של אנשים שפעם הם היו הצעירים - הם היו החדש. היום הם הישן. מה שהיה חדש עד לא מזמן, איבד כבר מתוקפו ופינה מקום לחדש, הצעיר עם ההתלהבות והניצוץ בעיניים. ככה זה, זה כוחו של עולם כזה גם אני חלק מזה ובבוא הזמן אפנה את מקומי לחדש, צעיר ורענן ממני. עד אז יש לי מלא מה להספיק ולעשות בעולם השטוח שלנו :)
למה אני מסביר את זה? כי הבועות האלה שנוצרו הפכו חלק מהדבר המדהים הזה באינטרנט לאגודות וקבוצות סגורות כאלה. מה שמפריע לי זה שחלק מהאנשים שכחו להיות בני אדם - שזה הכי חשוב.
עומד ילד בן 15 מבריק, עם ניצוץ והם אומרים לו : מה לך ולנו? לך תמצא לך מקום אחר אתה לא שייך לכאן. יש כנסים ומפגשים מדהימים כמו Kinnernet/Geekon/Garage . אני קורא לעצמי בן אדם ולי חשוב שאם ילד , נער כזה או אחר עומד בדלת ומבקש להכנס יכניסו אותו. אחרת בחברות של אנשים ששכחו את הדבר הבסיסי הזה של להיות בני אדם, אני גם לא רוצה להיות. אני רוצה לציין לטובה את מיכל גבע היקרה שהשתתפתי במפגש של הפרוייקט שלה (בפוסט Startup Seeds) והפגינה רמת קשב גבוהה במיוחד, רצון אמיתי להכיר, לשתף וללמוד. גם עמי בן בסט שביחד עם מיכל מוביל את הפרוייקט הפגין אנושיות ופתיחות Web 2.0.
אז בפעם הבאה שאתה רואים את החדש, את תתטעו ותנו לו להכנס ולהיות חלק. הוא לא שונה ממה שאתם ומה שהייתם. ולכו תדעו.. בעולם שטוח הוא עוד יהיה המעסיק הבא שלכם.
תודה לכולם :) ניר
Right now the new is- YOU
|