עכשיו, כשלפתע נפתחת הדלת, מולי המרחב והרוח מושכת ואני נפתחת עומדת ועומדת באיזו רגל אתחיל ללכת?
מכל הלבנים שהיו לעמוס מכל החומות שהיו להרוס מכל המפות שהיו עוד לפרוש סלל כבר אבי את הדרך.
מכל הימים שהיו לי לגדול מכל השאלות שהיו לי לשאול מכל חטאי שהיו לי למחות חבקה כבר אימי את הדרך.
את כל הצידה שצריך להכין את כל הצבעים שצריך להבחין את כל השירים שהיו לרוחי לקחתי עימי אל הדרך.
כל השבילים שארצה לנסות וגם האמת שארצה לכסות וכל השגיאות שארצה לעשות היבואו עימי אל הדרך?
כי עכשיו, כשלפתע נפתחת הדלת מולי המרחב והרוח מושכת ואני נפתחת, עומדת ועומדת באיזו רגל אתחיל ללכת?
|