זה נשמע מוזר. "להתכונן ליום השואה" זו יותר הוראה של מפיקים שצריכים להפיק אירוע מאשר לאנשים שחוו על בשרם את השואה. למעשה אין מה להתכונן ליום השואה. למעשה כל השנה זה "יום השואה". זה כאילו הכריזו באו"ם שרק בתאריך מסויים יציינו את יום השואה ובשאר התאריכים אסור להזכיר את השואה, כי הם לא יועדו לזה. אז לא, אין כזה דבר יום השואה . אולי נכון היה לומר פרוץ מלחמת העולם השניה וסיום מלחמת העולם השניה, שזה מתאר נכון יותר את מה שארע, לפחות מבחינת הזמן. אבל לדחוס ביום אחד שש שנים זוועתיות זה נורא בפני עצמו. אבל ספרו לי ששבוע אחרי יום השואה, אף אחד מכלי התקשורת כבר לא יתעניין בשואה, כי יש כבר אייטמים אחרים. וזה נכון יהיה ערב יום הזכרון לחללי צהל ולאחריו יום העצמאות. ממש נורא איך המדינה שלנו מכווצת את האבל ומדביקה לו שמחה. זה כאילו שדקה אחרי שיהרגו לי את הדבר היקר מכל ישמחו מולי וישירו לי שירים. זה פשוט בלתי נתפס. ה"התכוננות ליום השואה", והריכוז של "השואה" ליום אחד. האם זה משהו ישראלי?