קימות בחברה קיימות במבט גלובאלי : חברה, חינוך,תרבות התגמול
האדם הוא שוחר סדר ונענה לתכתיבי סדר כשותף פעיל בעשייה הגיונית.
על בסיס הנחה זאת, נושא הקיימות בחברה יכול למנף את התנועה המעשית בתוך
מעגלי החיים החברתיים לרמה איכותית ורבת עוצמה.
כל שינוי בהתנהלות החברתית המקובעת יכול לחולל הוויה רעננה.
לא מדובר במהפכות עקובות הדמים מהסוג ההיסטורי המיושן,
אלא, במהפך תודעתי שלמעשה כבר מתקיים בפועל בתחום הסביבה הפיזית,
למשל,
ניתן כבר לראות במודעות לסביבה ירוקה עובדה מוגמרת,
או לפחות בשלבים האחרונים לקראת הבשלתה המלאה. מכל בכיוונים יש
תמיכה ודחיפה ליצירת עולם בלתי רעיל ולצמצום נזקי הצריכה.
אף תעשיות הענק נכפפות לריסון מטעם מעצמות-העל
(אמנם בתהליך רב-סתירות ומאבקי אינטרסים, עדיין)
הנרתמות לבקרה ואף לאיזון בפועל באמצעות יוזמות
טיהור אך כמו אויר לנשימה זקוק האדם לקיימות חברתית באווירה אנושית ולא מנוכרת
אכן תפישת הקיימות בחברה נובעת מדאגה להמשך הויטאלי של חברת אנוש לא
פחות מהאחריות ליערות הנכחדים.
אוירה ידידותית לסביבה האנושית והקהילתית יש לטפח מתוך גישה נטולת דעות
קדומות, וניתן להדגים זאת במהפך מנטאלי בתחום החינוך. החינוך מהווה למעשה את בית הגידול של החברה העתידית, ועל כן נדרשת חשיבה שונה מהתפישה ההישגית והתחרותית המאפיינת את המצב כיום למשל החדרת הרעיון של תגמול הסטודנטים על השקעתם בבניית פני החברה של הדור המחזיק את הרשת החברתית של המחר.
זאת במקום הנוהג של גביית שכר לימוד, שנראה כה מובן מאליו. מדובר
על תגמול השווה לכל נפש ולא על בודדים ששרדו את התחרותיות הסלקטיבית.
יתרה מכך, אם מדיניות התגמול תחלחל גם לשלבים מוקדמים יותר של התהליך
החינוכי, כגון תגמול תלמידי התיכון על השקעת זמנם ומרצם בטיפוח התרבות,
המוסר והידע - לשירות החברה לא פחות מאשר לאינטרסים אישיים של קידום
ושדרוג מעמד.
השיטה כבר פעלה בתקופה הנאורה של אתונה בימי גדולתה כ-2500 שנה אחורנית, כשכל אזרחי המדינה, למשל תוגמלו מטעם השלטון על ביקורם בתיאטרון, כאקט אזרחי המקדם מוסר ותרבות מעודנת
גישה כזאת דורשת כמובן הכרה בכוח הצעיר כבעל יכולת ביצוע עוצמתית,
הכבולה כיום בתדמית נחותה ומתפרצת בתסכולים ומשבר אמון
יש צורך אם כך להשתחרר מהקונספציה שה"קטנים זקוקים לתלות בסמכות בוגרת
ו"יודעת - כל" כפי שהחינוך נוקט בימינו, למרות הניסיונות המעושים להדמיה
דמוקראטית במסגרת הבית-ספרית.
אפשר להיזכר בגיחוך במוסכמה ששררה בציור (לא מזמן, במונחים היסטוריים)לצייר ילדים כמבוגרים "גמדים", כלומר כיצורים נחותים שעדיין לא מפותחים
כל צרכם - כדי לתפוש עד כמה עדיין קיים הפער הגדול בין אומדן הכוחות
הצעירים לבין אי-הערכתו בפועל.
תרבות התגמול זכתה כבר בימינו להתייחסות מסוימת בתחומים אחרים, כגון
הקצאת שכר לעקרות הבית, שעד כה נחשבה כעבדות מובנת מאליה, כ"עסקת חבילה" של מעמד האישה באשר היא אישה.
מעבר למדגמים אלה בפלגי החברה ה"שולית" לכאורה,הקיימות בחברה
מחייבת חשיבה אידיאלוגית, כלומר היעזרות בקהילה כגוף פעיל ואכפתי
החותר לשיתוף פעולה. השיתוף מתגלם בתפקוד המיטבי שהחברה יכולה לפתח תחת קורת הגג הסביבתית - מה שמוגדר באתרי הקיימות האמריקאניים כ ECO-ROOF
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דווקא קשה לי להתחבר לטקסט הזה והרבה יותר לכותרת של הפוסט. אני דווקא חושב שהמודעות לסביבה ירוקה עוד ממש לא פה. זה בון טון להגיד את זה אבל ז הממש לא כאן.
דווקא קובי אריאל כתב יפה לפני כמה ימים על אלה שכיבו את האור לשעה בתור הזדהות עם כאבו של כדור הארץ אבל זיהמו את הארץ בחול המועד והשאירו פארקים עם טונות של אשפה. ובכלל לא כל כך ברור עדיין מה זה מודעות לסביבה ירוקה. האם לעשות קקי בקומפוסטר זה הפתרון? או להלחם בבנית מלון בפלמחים ולהצטער שלא פתחו בכל אופן את איקאה בראשון אפשר היה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת גם להפגין וגם לקנות את הסכום הזה המה זה מדליקים שמוכריםב איקאיה בחצי מחיר..... אני קצת מקצין ומגזים כהרגלי אבל אני חושב שממש עוד לא ברור כחברה וכפרטים מה המשמעות של מודעות ירוקה אבל אני מסכים שכולם מוכנים להגיד את זה. וזה כבר משהו. אבל אני חושב שהחלק הכי חשוב שחסר היום בפיתוח בר קימא (בהערת אגב אני לא אוהב את המילה הזה" קיימות" גם פתוח בר קימא לא מספיק טוב נחכה עוד קצת ימציאו מילה טובה לצורך העניין...) הוא דווקא ההבנה שפתוח בר קימא חברתי חשוב לא פחות ואם לא הרבה יותר מאשר פתוח בר קימא סביבתי. למה דברים מתכונים? לכך שזה נורא יפה לדאוג לסביבה אבל להעסיק עובדי קבלן בנקיון למשל. בעיני הזיהום החברתי כלכלי של אבירי החברה הוא חמור פי כמה וכמה מזיהום תעשיתי ואי אפשר בכלל לגעת באחד ללא השני. לפני כמה שבועות איזה עובד של חברת אמדוקס נדמה (או קומברס) לי פנה לפורום איכות הסביבה בבקשה לעצות איך לעשות את הקמפוס של החברה ליותר "ירוק" חכמסים בברזים כוסות רב פעמיות עפו שם על ימין ושמאל . אבל אף אחד (חוץ ממני אני אציין בענווה קלילה) לא הציע לו לדאוג שעובדי הנקיון והשמירה בבניין שלהם יהפכו לעובדי החברה שיהיו זכאים לאותם תנאי עבודה (בשינוים הנדרשים כמובן) כמו המתכנתים ואנשי השיווק.
העוני והניצול האחר והעבדות המודרנית הם אל רק "לא צודקים" הם גם ממש לא ירוקים מעבר לחזירות לשמה שהכלכלה הגלובלית מיצגת כלפי חלשים באות המדינות של העולם השלישי ומסרבות בעקשנות למשל לשתף פעולה בענינים של איכות הסביבה. למה? כי הם כל כך מנוצלות שזה פשוט לא מעניין אותם. גם בארץ אין סיכוי בכלל שמי שאבד את מקום עבודתו ואת פרנסתו ומתפרנס כשומר בקנייון בשכר מינימום נוכל לעניין אותו במודעות ירוקה. להפך אם הוא יוכל? בזעמו ובכעסו הוא יכלה את זעמו בכל פיסת טבע שתקרה בדרכו.....
אין לי מילים!
נתת לי השראה לסרוג תיק קניות משקיות פלסטיק