הניק "ג'רונימו" מלווה אותי כבר יותר מעשר שנים, ממש מיומי הראשון באינטרנט. הוא השם שבו השתמשתי (ועדיין משתמש לא פעם) בצ'טים, פורומים ורשתות חברתיות. הוא אפילו השם בו השתמשתי בפעמים הבודדים בהם תיקלטתי, בשינוי קטן ל-D.Jeronimo.
הכל התחיל ב-1996, כשהתחברתי לראשונה לאינטרנט. הייתי אז חייל בן 20, שנידנד מספיק לאבא שלו כדי שיקנה לו סוף סוף מחשב חדש (שיחליף את המחשב ששימש אותי מאז הבר-מצווה - תואם י.ב.מ. - PC XT, עם שני כונני Floppy Disk גדולים, מסך של 4 צבעים וזכרון של 640K). אחרי שבע שנים עם אותו מחשב ענתיקה (שכבר כשנקנה היה מיושן יחסית, וגרם לי קנאה בחבר שהיה לו מחשב עם דיסק קשיח ומסך Super VGA!), הגיע הזמן להתקדם למחשב שגם יוכל לחבר אותי לאינטרנט הזה, שראיתי אצל חברים וקרובי משפחה ונדלקתי עליו.
כמה ימים אחרי שהגיע המחשב החדש מהחנות, מצויד במודם חדיש של 33,600, הגיע אלי בן-דוד שכבר הכיר היטב את הרשת, כדי לחבר אותי אליה ולהתקין לי כל מני תוכנות. הוא סידר לי חייגן של בזק (עוד לא הספקתי להירשם אצל ISP), התקין לי נטסקייפ 3 (אחחח, זה היה דפדפן ברמה) וגם תוכנת צ'טים קטנה בשם mIRC. אחרי ההתקנה הוא הקיש על אייקון ה-mIRC שהתווסף לדסקטופ, ולפנינו נפתח המסך שמבקש את פרטיך האישיים.
"איזה כינוי אתה רוצה לרשום?", הוא שאל אותי. "תכתוב 'אסף' ", עניתי בתמימות. "לא, אתה לא מבין. בצ'טים אנשים לא מופיעים בשם האמיתי שלהם. הם ממציאים כינוי, ניק-ניים. חשבתי לרגע, והסתכלתי מסביב. על השטיח, לידינו, שכב החתול שלי. שמו ג'רי. הרבה פעמים הייתי מכנה את היצור הג'ינג'י בכינוי החיבה: "ג'רונימו". "תכתוב ג'רונימו", אמרתי לו, והוא אישר.
מאותו רגע אקראי למדי, הניק הזה הולך איתי ברוב פעילויותי ברשת. הוא היה שם בצ'ט ההוא בדאל-נט, שם הכרתי לא מעט אנשים, חלקם חברים טובים שלי עד עצם היום הזה. הוא היה שם כשהתחלתי לכתוב בפורומים של IOL. הוא גם היה שם כשהתחלתי לנהל את פורום המוסיקה הישראלית של YNET, אותו הקימה ריקי כהן (הנמצאת ברשימת החברים שלי כאן). ריקי, אגב, רצתה אז שאזנח את הניק ואכתוב בפורום תחת שמי. אני לא הסכמתי להיפרד ממנו, ולבסוף התפשרנו שאחתום את הודעותי כ"ג'רונימו", אבל בצד הפורום, ב"פינת המנהל" יהיה כתוב בסוגריים שמי האמיתי. בדיעבד, כשהפורום תפס תאוצה ופעילותו (ופעילותי) התחילה להיות קצת מוכרת בסביבת המוסיקה הישראלית, הבנתי שהיא צדקה ואני טעיתי. היה מאוד מוזר להגיע להופעה ולשמוע אנשים שמקדמים אותו בברכת "אהלן ג'רו". היה בעייתי למרואיינים שהכירו אותי רק מהעולם הוירטואלי לקשר את ה"אסף לבנון" שרוצה לראיין אותם לטיים-אאוט ל"ג'רונימו" שאירח אותם בפורום המוסיקה הישראלית של YNET.
במהלך השנים בהם אני משתמש בניק הזה היו כאלה שחשבו שזו מחווה למנהיג האינדיאני ההוא. אחרים קישרו את ג'רונימו לשם הקוד הזה, שמופיע בסרט "תיאוריית הקשר" (עם מל גיבסון וג'וליה רוברטס). לכן זהו גם שם הבלוג הזה. כל אלו טועים. הכל בגלל ג'ינג'י קטן (היום הוא כבר בן 13) בשם ג'רי. חתול ממנו שאלתי את שמו, ועד היום לא ממש החזרתי. נקווה שהעובדה שאני דואג לקיומו כל השנים האלו מהווה פיצוי הולם...
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חדרי צ'אטים...1996...diamond....
היתכן?
חחחח.... את לא הראשונה שאומרת לי ש"אסף לבנון" זה שם של טייס. מאוד משעשע אותי, כי הרי אין רחוק מזה. ממש לא קורצתי מחומר הטייסים.
ולגבי שאר המחמאות -
תודה!
ובשבילי אתה תמיד תהיה ג'רונימו (המלך - לא סתם!) ולא איזה טייס מפציץ בשם אסף לבנון.
ג'רונימו. ג'רונימו. ניק שמייצג בשבילי את אחד הכותבים הטובים ביותר ברשת עוד מהימים שהכותבים הטובים היו טובים באמת.
אגב, אני בעד לשמור את המקור לתעלומות כאלו חסוי ביותר ובגדר תעלומה כי אין כמו הסקרנות והתעלומה לעשות את החיים יפים יותר.
הי אסף, אכן הייתי ומאוד נהניתי, לעומת כמה מבקרים שפחות
לאון, אחי! טוב לראות אותך. היית היום במחווה למגבעת, או שההמונים הבריחו אותך (כמוני)?
יפעת - באנדרנט כמעט ולא הייתי. כמעט ורק דלנט (כולל הערוץ המיתולוגי "סקס עברי"), שם הכרתי לא מעט אנשים נהדרים, שחלקם הולכים איתי עד עצם היום הזה.
הו, ברוך הבא. =)
סיפור נחמד, גם אצלי היה די דומה.
1996, mIRC, צ'אט לראשונה בחיים, הרבה אנדרנט (מעט דל-נט), כינוי: diamond.
ריקי, אני מסכים איתך. אני חושב שבין השאר זה נובע מ:
- התבגרות הרשת - אנשים שנמצאים בה שנים רבות, מיצו את הקסם של "להיות מישהו אחר" וכבר לא פוחדים לשים את עצמם, כפי שהם בפרונט.
- צרכים חדשים. האתר הזה הוא דוגמה קלאסית, כי הוא נוצר כרשת חברתית בין אנשי עסקים/מדיה/ברנז'ה, מה שלא מאפשר אנונימיות ומצריך זיהוי (אחרת המטרה די הלכה לאבידו). בנוסף, שימי לב שהמערכת לא מאפשרת להכניס תמונה לא אותנטית, מה שמאלץ חשיפה גם לאלו שרוצים לשמור על אנונימיות, ולשים איזה אייקון במקום הפרצוף שלהם.
עמית - ג'רונימו המקורי ואנוכי מוסרים תודה. :-)
חומד של חתול.
מרתקים סיפורי-ניקים, מעניין עם מישהו כבר עשה על זה איזה דוקטורט.
סיפור יפה :)
אגב, הרשתות החברתיות לדעתי מסמנות את סוף עידן האנונימיות הגורפת בקהילות. אני חשה שיותר ויותר אנשים רוצים להיחשף ולזנוח את הזהויות הבדויות, נכון שכרגע הרוב עוד כותבים בניקים, אבל לדעתי זה עובר תהליך שינוי מכל מיני סיבות.