אנשים
הגיגים...סיפורים...ועוד....
פוסטים אחרונים
- אי של שפיות 9/8/11
- דופן הבטן 10/4/09
- פוקס טרוט 4/4/09
- אוד 29/3/09
- תודה 27/3/09
- מילה גבוהה 23/3/09
ארכיון
הצדעה
"צלמי אותנו, שתהיה לנו תמונה משפחתית" אני נשארתי נטועה במקומי למספר שניות, נדהמת נעלבת מהבקשה. ומה אני, אינני חלק מהמשפחה......אני נושאת את נכדתך הראשונה בבטני.... רציתי לצעוק בקול, אך זעקתי את כאבי בשקט. לקחתי את המצלמה לידיי והקלקתי את התמונה המשפחתית שביקש. אמא אבא ושני ילדים. תמונה בת 31 שנים.
מאז עברו שנים רבות....מים רבים נשטפו בנהר מאז.
הוא, חמי (לשעבר) שייבדל לחיים ארוכים, ניצול התופת עלי אדמות. התופת שקיפדה את חייה של משפחתו כולה על אדמת פולין. תופת אותה שרד כילד צעיר בימים, לבד בעולם רק עם אחיו הצעיר כפרטיזן ביערות, נרדף ורודף על ידי ואחר הנאצים. שנים סרב להעלות את המילה "גרמניה" בכל הטיה שהיא על דל שפתותיו סרב לצפות בתוכניות טלויזיה, כיבה את הרדיו.....כאילו בקש למחוק את הזוועות. אם לא יראה ולא ישמע את הקולות....הם ייעלמו וימוגו לעד. היה זה, כאשר ביתי הבכורה (נכדתו הראשונה) ערכה את עבודת השורשים או אז, נפתח סגור פיו והתמונות תוארו לפרטי פרטים ולפתע קמה והיתה משפחה עם אמא , אבא וששה ילדים וגם בית בעיירה ביאליסטוק.
הסיפורים ,התיאורים הפכו אמיתיים לבני, במסע לפולין כאשר היה בן- 17 שנים. שם על אדמת פולין, למול אנדרטת הזכרון ליהדות ביאליסטוק....עמד הוא, הנער גבה הקומה, בדקות דומיה, מקופל בתוך סיפוריו של סבו והזיל דמעות.
"כל נער ונערה יהודי/ה וישראלי/ת בפרט, חייב לעבור את המסע הזה לפולין! בכדי לזכור ולא לשכוח ! בכדי להבין שזו ארצנו ואין לנו ארץ אחרת מלבדה! "
אלו היו מילותיו כשחזר מהמסע לפולין, מסע שעבורו לא היה סתם טיול בית-ספרי אלא טיול שורשים, טיול של מהות, טיול של חיבור לעצמו מעצם היותו בן למשפחה יהודיה.
והוא, הפליט-ילד שרד את התופת ועם כניסת הרוסים לפולין התגייס לצבא האדום ולחם בשורותיו כנגד קלגסי הרוע עד סיום המלחמה. עשה עליה בלתי-ליגלית לארץ באוניה "תל-חי", שרת את ארצנו כאשר נקרא לדגל בהגנה, בצה"ל ובקק"ל.
היום בגיל 85 , מפוייס יותר, מחוייך יותר, רך יותר, חובק הוא בעיניים נוצצות 7 נכדים ו-2 נינות (נכדותיי).
מצדיעה לך !
. |
תגובות (52)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רחל יקרה
תודה רבה !
תודה בלו, תודה.
תודה רני
כנראה שכל אחד כאן בארץ הזאת
איכשהו גם אם הוא מתפוצה אחרת
יש לו נגיעה אישית ברמה זו או אחרת
לסיפורים הנוראים.
תודה רבה !
תודה לך.
תודה יונה לתגובתך
ממנה גם השכלתי
תודה רבה !
תודה רבה לך
אהבתי את תגובתך.
תודה מגן.
תודה אבי
לכל השורדים...הם השורדים האמיתיים
לכולם עלינו להצדיע !!
תודה שביקרת.
תודה שקראת.
תודה צביקה .
ריקי
נכון...הכי מרגש
לראות את הניצוץ בעיניים
את הרגשות שהיו מודחקים שנים על גבי שנים
פתאום פורצים החוצה
ואהבה עוטפת ברוך את הנכדים והנינות.
וההמשך.....בהגעהבדרך לא דרך לארץ ובגרושם, ואלו שנותרו ,הוכנסו למחנה עטלית.
תודה רבה חיים !
יואל
אין ספור של ניצול
שאיננו סיפור זוועה.
תודה רבה !
יואב
שנים של שתיקה, שתיקה רועמת
הסתגרות נוראית.
הנכדים הצליחו לפתוח את ליבו
היכן שילדיו לא הצליחו.
חושבת כמוך...לספר את סיפוריהם
בכדי שאף פעם לא נשכח !
תודה רבה !
תודה שרי
תודה רבה!
תודה כוכבה.
בתקוה שתסגרי מעגל....והפצע יסגר
עופרל'ה
הבנת...הבנת...אני שמחה!
את הטקסט הדפסתי והעברתי לג.
הבטיח שימסור לאביו בהזדמנות הראשונה.
מרגש וכואב מאוד.
כבת לניצולת שואה- אני יודעת על מה את מדברת.
חבר ב"מועדון" הזה.
גדלתי על סיפורי הנדודים, המצוקה והמלחמה, כשהדורות שמעל הורי הם רק סיפורים על עולם אחר.
גם אם חלף
הוא עדיין כאן
לזכור תמיד
וואף פעם לא לשכוח.
תודה נאורי.
לכל המגיבים
שבחרו להגיב בשתיקתם.
תודה על הזדהותכם
עם הכתוב .
תודה רבה !
נועם
שמחה שכך חושב אתה על אופן כתיבתי !
תודה רבה !
מי כמוך יודעת...
תודה רבה עדנה.
גגו...מאוד חשוב
תודה רבה !!!
תודה רבה קיקי !
תודה רבה !
כוכב קיבלת
התגובות מוכרות לי ,
במקרה שלי הזכרונות צפו לפני כארבעים שנה כאשר הגיע במפתיע לארץ החייל האוסטרי שהציל את משפחתה של אמי.
לאחר פרסום כתבה במעריב באו מיד ושם לראיין את בני המשפחה, והוחלט להעניק לו תואר חסיד אומות העולם.
כאשר ילדי נסעו לפולין הם היו מודעים להסטוריה המשפחתית.
כאשר בתי הגיעה לביאליסטוק, ניסתה לחפש את בית משפחתו של חמי המנוח אך לא נותר זכר .
לצורך העדכון ביאליסטוק היתה ועודנה עיר גדולה בפולין.
כמה סיפורים כאלה יש וכל אחד מהם דומה ושונה כ"כ מהאחרים.
כל סיפור חושף עולם ואני מלאת הערצה לאלה ששרדו והמשיכו ובנו את חייהם וזכו...
אשריכם..
תודה
טיבה
פנינה יקרה
סיפור מרגש
מזל טוב לחמך ועד 120
מרגש מאוד.
תודה על הפוסט אבן חן.
rov
מספורי הדור ההוא
היום בגיל 85 , מפוייס יותר, מחוייך יותר, רך יותר, חובק הוא בעיניים נוצצות
7 נכדים ו-2 נינות (נכדותיי).
זה הכי מרגש!
הרבה בריאות.
מתלאות הימים הקשים של מלחמת העולם השניה ושואת היהודים*
סיפור כואב.
ורק לבשורות טובות .
פנינה יקירה
לקרוא בין השורות את הסליחה שלך לאותה תמונה משפחתית, מרחיב לי את הלב.
גם אני כמוהו לא צופה בטלויזיה ולא קוראת עיתונים ביום הזה.
פוסט שפרסמתי פה בתחילת דרכי נתן לי את התשובה מדוע לא יכולתי.
באהבה
עופרה
כוכב ממני אצלך.
יואב
אבן חן יקרה,
הכאב של מי שהיה בתופת ,
כיווץ הלב , ואטימת הבעת הרגש,
כל כך מאפיין את מי שלא רצה לשתף כאביו האיומים,
עם משפחתו החדשה.
וכן, רק לאחר שנים, אפשר לחייך.
הפוסטים של מי שהוריו היו בתופת המקוללת, חשובים, כדי שלא נשכח,
לעולמים.
אם כוכב לי , אתן לך, כמובן.
אנשים אמיתיים .
תודה על השיתוף* שלך שרי
גם אני לא רואה טלויזיה בנושא התופת הזו,
בחיים לא הייתי ב"יד ושם",
בחיים אבא שלי לא דיבר על מה שקרה איתו,
אני מתעלמת כי אני לא יכולה לשאת את זה,
כאילו רוצה למחוק את זה.
דומעת איתך
ומצדיעה איתך.
פתחת לי פצע ...
אכן אביר גם
הנצר הגרמני שלי כבר חלף מהעולם
עצוב, רווי כאב (כיכבתי לך על אופן הכתיבה).
מרגש ונוגע עמוק.
גם בגלל שגדלתי בעצמי במשפחת ניצולי שואה.
תודה*
פשוט...אין מילים...
כבת למשפחה ניצולי שואה מצד אבי
מזדהה בכל ליבי,
מצדיעה לך שהעלת רשומה כזו חשובה!