קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
אין מחיר לחופש
שנה וחמישה חודשים מאז עישנתי סיגריה בפעם האחרונה. אני מחשיבה את עצמי כמכורה לכל החיים. בתוכי חי שד הניקוטין, ניקו קוראים לו, ולא חסר הרבה כדי שהוא ירים ראש וישתלט לי לגמרי על החיים. כבר הפסקתי לעשן למשך שנים ארוכות, אבל הנפילות לימדו אותי ענווה: אין להתגרות בניקו. סיגריה אחת על הקבר של אבא שלי ביום השנה שלו, לכבודו ולזכרו, עלתה לי בחודשיים של עישון. ג'וינט של חג האהבה עלה לי בשנה של בעירה קדחתנית. ולמה אני כל כך לא רוצה לעשן בעצם? מלבד העובדה שזה עושה אותי חולה פיזית כאן ועכשיו, אני מרגישה מושפלת. אני הופכת להיות עבד נרצע. ניקו הוא אדוני ובעלי והוא יכול לעשות בי כרצונו: אני ארוץ עד קצווי תבל באמצע הלילה כדי לספק אותו. המרדנות הטבעית שלי לא יכולה לשאת דיכוי כזה. לא! הבעיה היא שאני מכורה לא רק לניקו. מה יותר פרדוקסלי מלוחמת חופש שהיא בעצם תלותית? אולי זה דווקא הגיוני. יש לי רשימה של דברים שאני מכורה להם. ברגע שהפסקתי לעשן, חיכתה לי התמכרות חלופית ישנה וחביבה: אוכל. שנה וארבעה חודשים והשליחים של דומינו פיצה יצאו דחופים (ומבוהלים. לא ממני, מהכלב). אכלתי הרבה והעליתי, כנראה, חמישה עשר קילו. בכוונה אני לא רוצה לספר על חווית האכילה. לא כאן המקום להקיא על חטא... אבל אני לא הקאתי. לא לא. אני בולימית סנילית. בולסת בלי סוף אבל שוכחת להקיא... בקיצור, איפה הייתי? אה, נזכרתי. יום אחד, לפני חודש, הייתי צריכה לדחוף טמפון. קורה. פתאום שאלתי את עצמי: "הממממ... יכול להיות שהידיים שלי התקצרו?" ואז הבנתי שאיבדתי קשר עם הווגינה שלי. וזה היה מבחינתי קו אדום. התבאסתי. מה עושים? כמובן. הולכים לקנות משהו לאכול, טעים ומנחם. היה לילה. הלכתי לתחנת פז, לחנות "Yellow". גם הכלב בא. הסתובבתי ובחנתי את המדפים, מרגישה מחורבן למדי. בצד ישבו שני גברים ושתו אספרסו. אחד מהם אמר לי: "הכלב שלך שמן." גייסתי איזה פרצוף שווה נפש ואמרתי: "אז מה? גם אני שמנה, אני מפרגנת לו!" "אם את רוצה, אני מכיר דרך לרזות," אמר האיש, והגאווה שלי רצתה להמשיך ולהצטחצח איתו במילים ולהגיד שאני מכירה כבר הכול. אבל אז הבנתי שהוא, יעקב קוראים לו, הוא התשובה למשאלה שהיתה לי רק שעה קודם לכן. ואיזה חסד מלמעלה יש לי שנעניתי מייד. אני לא אחזור על תוכן השיחה שהיתה לי איתו, אבל הוא קישר אותי בדיוק עם מה שהייתי זקוקה לו, תהליך שהייתי בשלה לקראתו שמטרתו לחזור ולקחת שליטה על החיים שלי במקום לזרוק אותם הצדה ולסגוד לאוכל. כבר חודש אני אוכלת בצורה שקולה ומאוזנת. מבחינתי יצאתי מעבדות לחירות. שמח לי. אני רואה גם איך יש בעקבות כך ריקנות שמבקשת להתמלא, אם בהתמכרות חדשה (אני נשארת עירנית כדי שזה לא יקרה) או אולי משהו חדש, עשייה חיובית, יצירה, קשר? מחר אקבל תשובה לגבי תפקיד חדש שהתראיינתי אליו. אם אקבל את העבודה, זה יהיה אתגר רציני. מעניין.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
להקיא על חטא, משפט המחץ.
הכי אהבתי איך התקצרו לך הידיים,
אבל אז חשבתי (טיפוס ויזואלי, מלעשות)
שאולי דברים אצלך פשוט בחרו להתרחק...
עד יעבור זעם.
איחולים להתחלה חדשה. רק הצלחות!
טמבוש, איזו שאקלית את. קודם כל על החשיפה הכנה ושנית על האומץ לשנות,
לפרוץ את מעגל הכניעה לשקר האוכל והבל הפילטר.
שני גלמים חסרי פה ומוח, לא לשכוח..
הפסקתי לעשן לפני חמש וחצי שנים ברגע של גועל מרוכז מעצמי
ואת התשוקה לאוכל אני מרסנת באמצעות פעילות גופנית בשיטת "עמול כפי יכולתך"
אנחנו פה לתמוך, לעודד, אם צריך גם לנזוף! לשמוע על ההצלחות המסחררות ולעצור
אותך רגע לפני פי התהום.
סיפור הטמפון הוא רגע מכונן!
זיהוי הרגע - התעלות רוחנית!
מעריצה אותך בסתר גלוי.
ת.
טמבור... שולחת חיבוק ענק. לך וגם לריקנות הזאת. שתתמלא קצת באהבה. מה יש ? נראה לי שזה הדבר הכי נכון לה להתמלא בו.
והלוואי שהחופש יהיה לך כל כך בטוח שהריקנות תעשה את הקולות הכי מאיימים שהיא יודעת ואת רק תחייכי לה ותחזרי לעניניך, שניקו יוכל לעבור לידך ברחוב ואת אפילו לא תשימי לב. שהאוכל לא יהיה צריך להיות שקול כי הוא פשוט יהיה. כשצריך. שהאביב הזה רק ילך ויתגבר לך .
דלתות נפתחות
היקום מדבר אליך ואת התחלת להקשיב
סחטיין, רק הרבה טוב
את שווה
שיהיה בהצלחה בכל התחומים!!!
*
טוב זהו!
את כבר קיבלת את העבודה אני קראתי.
בכל מקרה את ה - מלכה!
בהצלחה
בכל עבודה אשר תהיה, בדיאטה ובגמילה
להחדיר. לשים. להחליף. לטפל בענייני אינסטלציה פנימיים.
טוב שפסלת את "לקלוע", "לדפוק", "להבריג" ו"לצנרר"...
היי ליזי תודה. ושבקרוב תראי את התחת של ניקו שלך מתרחק.
הכלב בדיאטה של כלבים: שתי כוסות וחצי אוכל יבש פעם ביום. אני שולטתתתתתתתתת!!!1
של יעקב? נו אז תזרקי עצם. מה הסוד?
יותר טוב מ"לתקוע"... או "להשחיל"... אה, אפשר "להכניס". נכון.
נרגן קצת. גם הוא בדיאטה.
סיפור אופטימי, מסופר בחן האופייני לך. חן חן. ומה שלום הכלב?
הפסקתי לעשן, בפעם האחרונה, ב-1997. אקרא את הפוסט הזה שלך כמה פעמים, אולי ישפריץ עליי קצת חיוביות בעניין האוכל...
ושאלה עדינה: למה השימוש בפועל "לדחוף"? מה עשית רע שזה מגיע לך?
הגעתי במקרה. אהבתי את תיאורי "ניקו" כן גם אני מכירה אותו אישית .....
חבל שלא נתת קצת מתובנות השיחה עם יעקב. בהצלחה יקירתי בראיון ובמימוש אישי.
תודה חגי!
"לנקנק את ניקו"...
"הבולימית הסנילית" - שמעתי את זה מחברה...
רק להיום, משעולית... שיהיה שמח.
את שדה מוכשרת ומדהימה בכלל.
אומץ ויופי של פוסט.
עוד אחת בשלבי פרידה מה"ניקו" שלה.
תודה שרי יקרה. את לא נראית בכלל כמו מישהי שמתלבש עליה סיגריות. גם אני לא, בעצם. עישון משדר כזה חוסר שקט. בלעדיו, יורדת פתאום שלווה.
נחמד לגלות תחביבי עבר משותפים. מחזיקה לך אצבעות אספרגוס מאודות.
יו
שיהיה הצלחה רבה
אחלה ניקיון פסח עשית
למרות שרק יצאת ידי חובה
העיקר שיצאת
יש כאלה שאומרים ואומרים ואומרים
ומרוב שאומרים
גם נשארים
עבדים
ועוד משהו
אבל שלא יעלה לך הטמפון לאוזן
כמה פעמים אמרתי לך שאת משו משו
אם תהיה לך בעיה בגמילה
ובכל זאת תרצי להדליק סיגריה
אל תחששי לקרוא לי
אדליק לך
בעניין הטמפון,
תני לי לחשוב על זה
(האמת שמעולם לא עשיתי זאת אפילו לעצמי)
כול הכבוד על המאבק.
בהצלחה בראיון.
רובנו בתהליך גמילה ממשהו.. מצויין שאת מצליחה לנקנק את ניקו
מחזיקה לך אצבעות לגבי ההצעה החדשה.. הלוואי והיא תעלה יפה!
"בולמית סנילית"? אחלה ניק ניים לפוסט של אשרוב :)
שלוש שנים אחותי אני חופשיה מניקוטין.
אבל יודעת שמתגעגעת בטירוף ורק סיגריה אחת ונסגר עלי הכלא שוב....
עליתי גם אבל מה זה מול החופש? בהצלחה מחר ומה שעלה שירד
. freedom and love
אוהבת שלך שרי