"ללא גרשיים"
זה גם, קצת הגיגים (הגיגים- מילה נהדרת)
וגם קצת להוציא החוצה. תרגילים ב- "אמת", בלי גרשיים...
פוסטים אחרונים
- בראגי עתיק 6/6/11
- שוקו 1/4/11
- הגמר הגדול 2/10/10
- האשה עם השושנים הסגולות 10/6/10
- כשתלך 27/11/09
- היא. הוא. 28/10/09
ארכיון
0
פרידה
עמדנו, שם, על יד פוסטר משווק להפליא. ראינו זמן על שעון שקנית מעבר לים. משועממים עד יבלת על גרון. עישנת. אני מוללתי כרטיס אוטובוס ישן, שמצאתי במעיל.
"לא מספיק"- הקול שלך לא מביט בי "לא מספיק"- לקולי מצטרפת הצרידות שלך.
וכמו בהצגה מתוזמנת- כניסות יציאות- הלכנו. ולפני שבאו השדים של הלילה, שמעתי. ושמך יפה כמו אלים מזויפים וכמו התינוק שזכרתי. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה, עצוב ומוכר...
*
פעם אחת, איש אחד, אמר לי שחמי רודנר הוא אחד האנשים הכי חכמים שהוא פגש. אז לא קצת פיקפקתי באמינות הדבר, אבל היום אני מרגישה אולי יש משהו בדבריו/דבריך
כיף שבאת לבקר...
זה כל כך נכון.
תמיד ב"עצוב" של מישהו יש משהו שמזכיר,
משהו שנוגע, משהו שמעורר.
ובשמח, נו... שמח. לא ביג דיל.
כנראה צדק חמי רודנר שאמר: מלנכוליה אהובתי.
איך תמיד בעצוב התחושה כ"כ דומה
ב"שמח"- נראה לי פחות..
איזה חמודה שקוראת....!
נוע ה. נוע ה. נוע ה.
הפריים שצילמת אולי אינו דומה,
אבל התחושה כל כך זהה.
עצום. האלים. התינוק.
חד הכאב.