תודה

יקיר,קראתי את תגובתה של אסתי ואני מצטרפת לדעתה.

אתה ורק אתה צריך לתפוס ולהגדיר את מקומך בחברה ובמרחב.

דרוש והגדר. את תשומת הלב שאתה רוצה.

התחל אתה באינטראקציה חיובית עם הסביבה.

נדמה שאתה מסתתר מאחורי נכותך.

אולי נסה להתעלם ממנה בתוכך.

אם אתה לא תתיחס אל נכותך  ולא תיתן לה מישקל,גם אחרים לא ישימו לב.

נכותך היא לא שימך השני.

יופייך,כישורך,כושר הביטוי המעולה שלך,רגישותך,חוכמתך,אומץ ליבך הם המרכיבים את הוויתך ואותם אתה צריך להבליט ולהדגיש.

נסה להגדיר לעצמיך איזה יחס אתה רוצה לקבל מסביבתך,

איך אתה רוצה שיראו אותך,

איזה תדמית אתה רוצה לבנות לעצמיך.

רחמים אתה לא רוצה,אני מניחה שזה לא יועיל לך,אולי אפילו יעליב.,יחליש אותך.

שדר את זה.

היה נחמד ותיקשורתי,אל תחכה שיעשו בישבילך,עשה אתה לעצמיך.

כבוש את מעמדך בסביבה באומץ,בחיוך.

הראה לכולם  מי אתה בחביבות ותן דוגמא אתה.

היחס והמתנות שתקבל בחזרה,אתה אפילו לא מסוגל לדמיין.

תהיה מלך.

תנסה,בבקשה

אני בטוחה שאתה רוצה שיראו בך את היפה,האמיץ,המתגבר,החכם והרגיש.

 

 

תודה

 

אני מצטרפת לדפדפ. אור יקר שלי,

אפשר לחזק אותך בלי סוף ולהוסיף משקל לתחושות ההתקרבנות שלך

הלגיטימיות בהחלט...אבל! פה נכנס אבל גדול, זה בידיים שלך יקירי.

אם לא תעשה משהו בנדון עבורך, לא יעשה זאת איש.

אם אתה מרגיש שאתה דחוי, תמצא עצמך חיש דחוי, גם ללא קביים.

זה בנו. אנו יוצרים את התחושות שלנו והעולם מגיש לנו אותן

על מגש החיים.

רק תחליט מה אתה רוצה.

נקווה לפוסטים של יישום התובנות האלו.

חיבוק אבל לא מסימפטיה אלא מחברות לשמה. :))

 

 

 

בס"ד

 

אני מאוד מבין אותך ולעיתים גם יכול להעיד על תחושה זהה

 

צטט: דפדפ 2008-04-29 20:14:29

רוצה לחזק אותך, אבל זה חייב להגיע ממך, לסלק את התחושה של הלא רצוי ולהראות ולהראות אחרת...בטוח שיש לך מה להראות או להיות מעורה בשיחות או כל מעורבות אחרת, לפעמים נוח להיות מחוץ לטווח...לדעתי יש לך עך מה לעבוד...כל החיים לפנייך , חיבוק ענקי.

אכן יש והרבה אך לפעמים אני חש ש המשפחה,במקרה הזה שלי, היא דוגמית של החברה יש את אלה שלא מקבלים אותי כמו שאני,יש את אלה שנטרלים,כלומר משלימים עם המצב אך אינם עושים דבר כדי לשנות או אינם מוכנים להושיט יד לעזרה במקרה שלי העזרה הכי טובה היא שיחות, ויש את אלה אשר עוטפים אותי במידה רבה מאוד של רחמים,להפתעתי הרבה,כמובן ובניגוד לרצוני,מפני שאני לא חושב שזה מה שאני משדר לסביבה: היי באו תרחמו עלי, אבל יכול להיות שזה מה שהם קולטים.

רוצה לחזק אותך, אבל זה חייב להגיע ממך, לסלק את התחושה של הלא רצוי ולהראות ולהראות אחרת...בטוח שיש לך מה להראות או להיות מעורה בשיחות או כל מעורבות אחרת, לפעמים נוח להיות מחוץ לטווח...לדעתי יש לך עך מה לעבוד...כל החיים לפנייך , חיבוק ענקי.

קראתי ודבריך נגעו לליבי.

אני לא מוצאת מילים או עיצות כדי לכתוב.

אני חשה את התסכול ותוהה אם יש מקום לדבר עם מישהו מבני המשפחה ולשתף בתחושותיך. יכול להיות ששיתוף יכול לשנות את המצב.

 

מאחלת לך אירועים נעימים יותר.

 

באהבה

עופרה

אני לא על כיסא גלגלים,אני על קביים. את צודקת במה שכתבת, אני מרגיש את התחושה הזאת יום יום,אך בפגשים האלו התחושה מתחזקת

 

אור יקר,בוקר טוב,

קודם כל רוצה להגיד לך שאני מבינה אותך,ושתחושות של הבדידות

במשפחה .... לצערי קוראת יותר ויותר בחגים,אז אתה אומר או שואל

האם יש מצב בגלל שאני נכה........ מישהי אחרת תגיד ..... שהיא מרגישה את

הבדידות המסויימת הזאת שאתה מדבר אליה האם זה בגלל... שאני רווקה?

והם מתעלמים כדי לא להביך אותי?ואפשר לתת עוד הרבה דוגמאות... פשוט עכשיו

כל כך מוקדם... שעוד לא ממש התעוררתי...אבל היה חשוב לי להתיחס .

אור אגיד לך עוד משהו שלא יודעת אם תבין... אבל לגיל יש גם עניין,זוכרת את

עצמי מרגישה כך לגמרייייייי כשהייתי בגילך,וויש כאלה שיגידו לך שזה לא קשור

לגיל רק החגים מגיעים וצריך להיפגש עם המשפוחה..... נהיה להם מגרנות......

ואגיד לך עוד משהו... שלא יודעת איך תקבל את זה .... אבל עצם העובדה

שאתה פה בקפה... יש לי הרגשה שתוכל להכיל את זה.... אור,אתה לא נכה!

כן אתה אולי לא יכול ללכת.... אתה לא תאמין אבל עוד לא קראתי את הסיפור שלך,מבינה

שאתה על כסא גלגלים... נכות,או מחלה כל שהיא אחרת... נמצאת בראש!

אני יודעת אתה יכול לכעוס עלי עכשיו ולהגיד לי שאתה מתמודד עם זה רגע ברגע,

אבל הרעיון שרוצה להעביר לך הוא שכשאנחנו מרגישים נכות,או חולים זה יותר בראש,

כי השמיים הם הגבול ליכולת של האדם.לא, לא רגיד לך תחשוב חיובי יהיה טוב,

לא אגיד את זה כי יודעת שהדברים מורכבים.... וההתמודדות לא פשוטה...

אבל............. עדיין אגיד,שכל רגע ורגע ישנה התחדשות,ואנחנו יכולים לבחור איפה אנחנו נמצאים כל רגע ורגע מחדש.... כך אנחנו מתחברים לאינסופיות הזאת שבחיים.

ומנסיוני אגיד לך שכשנמצאת בבעיה כל שהיא ... מה שמחזיק אותי זה הידיעה הזאת

שיש לי את הרגע הזה,והרגע הבא.... תחשוב על זה ,תפנים את זה .....די הארכתי

יותר מידי.... איתך הסליחה.מקווה שהעברתי את הרעיון.שיהיה לך יום מנפלא.