כותרות TheMarker >
    ';

    תנוחת כאב

    0

    שור שנגח את האדם ומת

    7 תגובות   יום חמישי, 17/5/07, 11:33

    דורית ויאיר הם זוג חמוד חמוד שמתגורר בבאר שבע ונהנה מהחיים. הם לומדים, עובדים, עושים דברים של פנאי; לדנה יש חיבה ליצירה ובזמן החופשי שלה היא מתקינה קישוטים מאמצעים טבעיים, ויניב הוא מין איש כזה שעושה. השניים חולקים חיבה משותפת לזרעונים, שהם הולכים לקנות ביחד בחנות קטנה בעיר העתיקה ביום שישי בבוקר, וביום שישי בערב הם נהנים ביחד לחפור ביערות, או לחליפין לתחזק את חיי האישות הסוערים שלהם, בתנועות קצובות, שש פעמים בלילה. לפני כמה זמן הם עברו לדירה חדשה ומקסימה בקמפוסלנד של בן גוריון, במיקום מרכזי, מחיר טוב, בובה של דירה, עם מרפסת. בהמשך הסתבר, שעם מעט תושייה, יש מי שיכול לטפס דרך המרפסת, להכנס פנימה, לחפש אחרי מזומנים בכל הבית, ואגב כך להשאיר אחריו מהפיכה איומה, ומייד לצאת עם השלל ישר לתחנה הקרובה כד י לקבל את המנה הבאה.  

    ליומנאי לקח חמש דקות להירגע מהצחוק הפרוע שתקף אותו אחרי שניתק את השיחה עם דורית שביקשה לדעת מה אפשר לעשות בעניינה וחשוב לא פחות בעניין הפריצה. הוא הציע לה לבוא לתחנה המחוזית כדי להגיש תלונה ושהמחלקה הפלילית כבר תראה מה אפשר לעשות עם זה. מהטון שלו דורית הבינה שאין סיבה לתלות תקוות בשירות בטחון הפנים הממשלתי והמשיכה מהשיחה עם המשטרה ישר לדפי זהב כדי למצוא אזעקאי שייגש בבקשה ויתקין להם מכשור שגם ירעיש עולמות עם החדירה, וגם יתקשר לשניהם לפלאפונים ולמוקד של החברה שיקפיץ חוליה של חמושים למקום.  יותם מחזיק גישה קצת יותר רחבה לעניינים ציבוריים. הוא מאמין שצריך שינוי יסודי במדינה הזו ובהפגנות לאחרונה, ולא חסר תודה לאל, הוא מסתובב עם שלט שעליו כתוב:

                   "דור זהב       

                         או                                                                                     

                    גלות עכשיו" 

     

    ביום חמישי הוא היה אצל ראש הממשלה בחצר יחד עם עוד תשע מאות תשעים ותשע סטודנטים כועסים, כך על פי הדיווח בחדשות בטלוויזיה. הסטודנטים ממש כעסו כי הם מאמינים שהם נאבקים לא עבור עצמם אלא עבור עתיד המדינה הזאת, נגד בעלי מדיניות הרסנית שיונקת מסולם ערכים שגוי שממנו נגזר שהכיוון הרצוי למשק הולך באותו כיוון עם הרחבת הפערים בין העשירונים. המצב כבר די לוהט כי נוקפים השבועות ושום דבר לא זז, ונבחרי ציבור משתינים על המאבק של הסטודנטים שנאבקים לא בשביל עצמם אלא בשביל עתיד המדינה, ומהממשלה לא מוכנה לזוז מילימטר מהעמדה שהנחתה אותה להקים ועדה כמו ועדת שוחט. הסטודנטים מתעצבנים מזה, וצועקים ברחובות, הולכים וצועקים ברחובות של ירושלים: “יבוטל שכר הלימוד, יבוטל שכר הלימוד" בניגון אוריינטלי כזה, וגם "יעלה שכר המורים, יעלה שכר המורים" שיש על זה וריאציה שבמקום "מורים" שרים "מורות": “יעלה שכר המורות, יעלה שכר המורות".  

    בסוף הצעדה הסטודנטים מגיעים לבית של ראש הממשלה ועוד צועקים שם כמה זמן, ומתלהטים, שם אנשים עם אמצעי הגברה אומרים דברים נכוחים ומקוממים, שמלהיטים את האווירה עוד יותר, ואז אחרי שזה נגמר הולכים לעשות בלאגן, כי אחרת הם לא שומעים. הם פשוט לא שומעים. כבר עוד מעט חודש ולא אכפת להם שמאתיים חמישים אלף סטודנטים יושבים בבית, אז בלי ספק הגיע הזמן לחמם קצת את המחאה הקרירה ולסדוק את האטימות המאוסה.  השוטרים עומדים מחוץ למתחם ההפגנה, חומה בצורה, וביניהם לבין הסטודנטים מפרידים מחסומי ברזל, אבל לא פוּשְטִים כמו של יום העצמאות, אלא גבוהים כאלה, איתנים, אימתניים. בהתחלה הם לא נותנים לאף אחד לעבור עד שיגמר, ואחרי שנגמר, לכמה חבר'ה עוד לא נגמר והם כאמור רוצים שידעו את זה שלהם לא נגמר, ושהם נלחמים בשביל המדינה הזאת, ושחשוב להם שאנשים יעצרו וישמעו. אז הם הולכים כמה חבר'ה לרחוב יפו ונעמדים באמצע שלו. ואז השוטרים, מצוחצחים, גבוהים ובנויים טוב טוב, עם הכשרה מעולה וכלים משברים מהחומרים הכי איכותיים, מתנפלים, ונכנסים באמא שלהם.  

    וחשבתי לי שהמשטרה האלה הם לא פרייארים והם יודעים טוב מאוד לעבוד איפה שהם רוצים לדעת. כי אם החבר'ה האלה המצוחצחים היו עובדים על המקרה של דורית ויאיר, הנרקומנים של ד' לא היו רואים שקל מבתים של סטודנטים בבאר שבע, שהם אנשים נעימים, ורק רוצים לחיות את החיים שלהם בשלום עם עצמם ועם העולם. בעיני רוחי ראיתי את המצוחצחים פושטים איש אחד על השכונה, באים לבית של דורית ויניב ולוקחים טביעות אצבעות, מריצים את זה במאגר, ובאים לאיש הביתה ואומרים לו בוא'נה, עוד פעם אחת אתה מתקרב לבית של מישהו אנחנו נעשה לך מה שאנחנו עושים לסטודנטים בירושלים. ומצד שני אם השוטרים הסאטלנים החנאנים של המחלקה הפלילית בבאר שבע היו אלה שעומדים מאחורי המחסומים בשכונת טלביה בירושלים, אז הסטודנטים כבר מזמן היו פורצים לבית של אולמרט, מושיבים אותו על הספה ואומרים לו, אח שלי, אם אתה לא פותר לדורות הבאים את הבעיה של צמצום נגישות ההשכלה הגבוהה לשכבות החלשות, אנחנו נעשה לך מה שהמשטרה בבאר שבע עושה לגנבים שנכנסים לדירות של סטודנטים תפרנים ולוקחים להם כסף.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      ובכן, יש להם אהבה גדולה.

       

      חוץ מזה הם משלמים שכ"ד נמוך, הם גרים מצד אחד מאוד קרוב לאוניברסיטה ולפיכך מרבית השירותים שנחוצים להם זמינים מאוד, ומצד שני הם מוקפים בסביבה צעירה ונעימה עם הרבה חברים.

       

      נחמד בב"ש. רק עכשיו חסר שיסיימו לבנות שם את הים (מאי 2008) ויהיה מושלם.

        19/5/07 16:27:
      איך הזוג נהנה מהחיים ומתגורר בבאר שבע?
        19/5/07 11:01:
      מסכים חתום
        18/5/07 21:45:
      ואני עדין סובר שכתבת הרבה, אבל לא כתבת כלום. אנחנו נסכים לא להסכים.
        18/5/07 09:31:
      טוב, אולי אני אסביר יותר טוב למה התכוונתי (ואני חוזר, אני בעד הפוסט, בעד הדקונסטרוקציה ובעד המהפכה, אפילו תרמתי כוכבחתום). רצוי ומצוי אומר שהמשטרה אמורה להגן על האזרח אבל בפועל כושלת בכך ומשקיעה כוחות בלדכא כוחות חתרנים או קולות מחאה. הבנה בסיסית טוענת שתפקיד המשטרה בכל משטר שהוא, כולל הדמוקרעטי, הוא הגנה על המשטר ומעולם לא הייתה הגנה על האזרח, אלא במידה מספקת של הקניית תחושת בטחון שתספיק כדי לא ליצור תסיסה שתחזור כאיום על המשטר. כן זה נשמע קונספירטיבי, וזה לא, אבל לא משנה כמה אזרחים, שוטרים או פוליטיקאים יאמינו באמת ובתמים בכוונות טהורות ושרק מדובר ברצוי ומצוי, למערכת יש כוחות משלה ומשטרה לעולם לא תהיה מה שהיא לא. דירת סטודנטים או רכב שנפרץ בב"ש, לא מאיימת בכלום על המשטר ולעולם לא תזכה להיות גבוהה יותר בסולם העדיפויות, היא כן תשמש ככלי נגד ה"חשודים הרגילים", נרקומנים קטנים מתחתית החברה ובני מיעוטים, והזעם הציבורי יופנה בסופו של דבר לכיוונם ולא לכיוון המשטר/ה. שביתות מחאה והפגנות, גם כשהן באות מכיוונם של האזרחים "הטובים והמהוגנים", ללא מרכאות, למרות ששמתי מרכאות, תמיד תפעיל את האינסטינקט המשטר(ת)י, וזה בסדר ואפילו טוב, כי המפגש הזה הוא הזירה האמיתית שבה נאבקים על הרצוי והמצוי ולא במפגש בין דני ויונית (סליחה אין לי את הפוסט מול העיניים) לבין היומנאי במשטרת באר שבע.
        17/5/07 22:32:
      אין כאן מקרה של אי הבנה את תפקידה של המשטרה, אלא הבחנה נכונה בין הרצוי למצוי. אני נוטה להסכים לחלוטין, אגב, ולכן הכוכב.
        17/5/07 21:00:
      אתם לגמרי מפספסים את התפקיד של המשטרה בחברה דמוקרטית (שהוא אותו תפקיד שיש למשטרה גם במשטרים אחרים) אבל אידאלים הם דבר נפלא, ועל כן קבלו כוכב (בתקוה שכוכבים מביאים איתם קוראים), יואב

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל