אני רומיו ואת ג'וליה
מחזה בשלוש מערכות
מאת : יוני אלפי
מערכה ראשונה מטבח גדול מאוד, משרתת שוטפת כלים, ועל שולחן העבודה הגדול במרכז האולם יושב המשרת המשועמם, אוכל תפוח, ומסתכל על ישבנה של המשרתת הצעירה, בשמלה הארוכה שממרקת סיר גדול, בתנועות מטלטלות.
נכנסת הגברת סלבינה, בידיה גלילי מכתבים, והיא נרגשת.
סלבינה : אוה... אוההה.... ( היא נאנחת וקוראת את אחד המכתבים )
המשרת יעקובס : אוהה.. אווההה .. ( מחקה הוא את תנועות ידיה של סלבינה)
סלבינה מציצה במשרתים, אח"כ אל מאחוריה גבה.
סלבינה : מה יהיה ? מה יהיה על משפחת סלבטורה? ג'וליה התמימה! ג'וליה ילדתי הולכת לאבדון. (היא מניפה את ידיה למרומים ואח"כ על עינייה) מי יציל את התמימה מהמנזר ?
המשרת, מביט בה משועמם, וממשיך לאכול את התפוח
נכנס אדון דינו סלבטורה מביט באישתו הנשענת על כסא אח"כ מתקדם למרכז האולם, מעניק חבטה למשרת ומפיל אותו מהשולחן. בעודו עומד ומיישר את החגורה מעל כרסו, מציץ הוא בישבנה של המשרתת המתעלמת מהנעשה.
דינו סלבטורה : אישתי היקרה, מה עוללה ג'וליה, שאת כה נסערת?
סלבינה : מה עוללה ? אתה שואל. הלוואי והייתה מעוללת משהו. עד עכשיו התפללתי שתהיה לי ילדה חסודה, ועכשיו, אני מתפללת שהאל יניח אותה לנפשה. אוחח.. אוי לי.
דינו סלבטורה : אישה! מספיק עם הפאניקה... הסבירי הכל, והדאגה שאת מחדירה כאן, עושה לי בעיות עם מיצי הקיבה.
סלבינה : אוח.. אוי ....
דינו סלבטורה : אישה!!.
סלבינה : אדוני, ובעלי דינו למשפחת סלבטורה ! ביתנו היקרה תסיים חייה במנזר! שכה אחיה, אם השירים, והבלוגולוס לא הטריפו דעתה עליה. אוח.. אוי ( אבל מפסיקה מייד כשסלבטורה מניף ידו בזעם )
תראה אדוני, עוד פוסטיקוס ... פוסטיקוס רומניטקוס,.. כל המכתבים שבידי, מצביעים על איבוד השפיות.
אדון סלבטורה, מתקרב בזעף מביט באחד הגלילונים הכתובים
דינו סלבטורה : מה השטויות האלה ? מה היא כותבת שטויות על הנפש, מה זה חומר דתי ? אין ספק שמארה נפלה על ביתנו. נשבע אני לך, יקירתי, שמחר אני מזמין את רומיו אסטיטינוס לביתנו. מיועד הוא לג'וליה מאז שנולדה, והגיע הזמן לממש את הנישואים. לא יעזרו כל השבועות והנדרים, אני אביא לכאן את האב פרנצ'סקו, שיתיר את כל נדריה. בי נשבעתי, שהילדה תתחתן עד סוף החודש.
יעקוס המשרת : אבל הוא מכוער ושמן.
דינו סלבטורה : מי ?
יעקוס המשרת : רומיו... שמן להחריד... אין ספק שג'וליה מתעבת אותו.
דינו סלבטורה : שתוק, חלאת אדם שכמוך. איך הינך מעז לדבר בבן אצילים זה? גש לחמם את התנור שבחדרי, ומייד. אם תעז להתערב בעניינים לא לך, חיי נפשי שתעשה את הלילה קשור במרתף.
סלבינה : אדוני, אל תוציא זעמך על משרתנו, ואני זקוקה לו לשאת ארגזים בשעה זאת. סילייה ! סילייה ! ( צועקת היא לכיוון המשרתת ) עלי להבעיר אש בחדרו של האדון, שכן הוא עייף והולך הוא לישון.
האדון, מביט במשרתת החולפת לידו.. ומבטו נראה מרוצה. המשרת יעקובס מתרחק מהאדון.
סלבינה מנשקת את האדון ומברכת אותו בברכת לילה טוב.
האדון יוצא ומותיר את סלבינה עם המשרת. סלבינה מציצה אל מחוץ לדלת, ואח"כ חוזרת במהירות, מסדרת את השמלה. בחיוך מפתה היא מתקרבת ליעקובס.
סלבינה : אמרתי לך, כבר עשרות פעמים שלא להתערב.
היא מתקרבת ליעקובס, ומושכת את ידיו ומניחה אותן על החזה שלה.
סלבינה : הלילה בחצות!
המשך : בפוסט הבא |