בשבט השביתה ישבתי שבעתיים שובעת ונשבעת לשווע נעורי חולפים על פני ביושבי כאן ואיני אלא רכיכה עלובה של תלאות האתמול אתמול, חרגול, מכחול אלה מילים שעולות בראשי תוך שאני יושבת, כותבת, כוכבת מי צודק מי טועה ולמה כל זה נשגב ממראות החיטה הכפופה בואו נעשן משהו |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הרואה למרחקים ידע
שובע בנו
כחומר ביד היוצר קופצת התודעה
אל מעמקי שיממון עילאי
תן לדימיונך כנפיים
וראה כיצד גדלים הגחלים