מְרַצְּפוֹת גֶּשֶׁם טִשְׁטְשׁוּ עֲקֵבוֹת קַיִץ בַּמִּילִים רוּחָנִיּוּת מְגָרְשׁוֹת אָבָק הַחַיִּים בַּזְּמַן דָּחוּק.
סְתָו נִמְהָר לוֹפֵת עַנְנֵי גֶּשֶׁם בַּצְּבִיטָה קְלִילָה מַשְׁאִיר סִימָן מְרַפְרֵף צֵל הָזוּי לַמַּהֲמוֹרוֹת חֹרֶף מְגַמְגֵּם טִפּוֹתָיו טִפִּין טִפִּין.
יְרִיעוֹת גֶּשֶׁם רִצְּדוּ בַּזְּגוּגִית מַחְשְׁבתַי הַשְּׁבוּרָה עַל פְּנֵי הָאֹפֶק הַשּׁוֹתֶה חַיּי לְשׂוֹכְרָהּ. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אחד השירים היפים שלך יואל. הנאה צרופה לקרוא אותך
כוכב של אהבה ממני
הבית האחרון מרתק ביותר.
הערונת באשר לניקוד - לפעמים, נראה לי שהניקוד אינו מתאים לכתוב. ראה למשל בבית אחרון.
יואל -
מקסים כתמיד -
ואי אפשר תוך..24ש'
*
האופק שותה רגעיך
והם רטיפות הגשם
נוזלות
אל קץ החיים.
שיר קריר
ונוגה.
בוא אל האביב
הפורח בחוץ..