
קח דף, צייר בו את מסלול חייך וכשתסיים, תרקוד אותו וקח אותנו שותפים למסע שלך. מהגדילה ברחם אימך לאותם האכזבות, לאותם ההנאות, לאהבות הגדולות ,לנפילות הקשות. לימים בהם נתת לחיים לעבור לידך ולא דרכך.... ועצור.... מעתה החיים יעברו דרכך ואל תתן לעוד שניה לעבור מבלי שתאזין, מבלי שתתבונן מבלי לחיות ולדעת, שכל יום זה עלול להיגמר.
אחרי שיעור : טיפול בהבעה ויצירה לחולים סופניים
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, נשיקות חזרה ותודה על הכוכב LOVE YOU
תודה קוקי, אוהבת... אולי אני אבוא ליום העצמאות אז נפגש בינתיים
ART1 אין על מה, תודה על התגובה...מעריכה
קטע חזק . ממש קשה לשחזר את הרגעים בהם נתתי לחיים לעבור לידי
אבל חשוב לעשות זאת מדי פעם כדי להעריך.
תמשיכי לכתוב יפה שלי!!!
ממני אחותך החורגת מאומצת
עוד אין לי כוכבים לתת אבל אתן כשיהיו לי
נשיקות
יסעור