| מי מאיתנו יכול להבין מה עברו אבותינו היהודים ? כמה כאב, כמה צער, כמה מסירות נפש השאלה הנשאלת היא למה? למה דווקא אנחנו? למה לא היוונים,האיטלקים,האנגלים, הסינים.. למה? התורה הקדושה עונה על כך: "ועשו שונא ליעקב" לא משנה מה נעשה וכמה ננסה להתחבב עליהם, הגויים תמיד ישנאו אותנו מאז ומתמיד העם היהודי סבל ייסורים קשים מהגויים, בכל מקום שהיינו בו שפכו את דמנו ועינו אותנו. אבותינו הקדושים בגרמניה הי"ד עברו נסיונות באמונה שאנחנו לא יכולים להבין, כמה שלא ננסה לא נצליח לתפוס את קושי הניסיון ואת גודל הגבורה היהודית הטהורה שעמדה בו... יהודים מסרו את נפשם, את נפשות הקרובים שלהם למען התורה הקדושה, למען היהדות, למען שמו יתברך באהבה, למעננו... עם ישראל נמשל ליונה- למה דווקא ליונה? הגמרא מתרצת שכאשר רוצים לשחוט את היונה, היא פושטת את צווארה כדי שהשחיטה תלך יותר בקלות. כאשר הבורא יתברך מכה בעם ישראל עם ישראל פושט את צווארו, היהודי הטהור לא מתנגד לייסורין שבורא עולם ומביא אותו וח"ו לא כופר אלא מקבל הכל באהבה ומוכן לזרוק עצמו לכבשן האש למען התורה הקדושה. מסופר על אדמו"ר גדול שהיה במחנה ריכוז, בערב שבת קודש עם זמן כניסת השבת הם נילקחו לבור ומולם עמדה כיתת יורים שהתכוננה לחרוץ את גורלם, אתם יודעים מה הם עשו? הם התחילו לשיר ולרקוד-לך דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה שרים ורוקדים עד הסוף...... אתם יודעים מה קורה בשמיים ברגעים כאלה? המלאכים רוקדים איתם, בורא עולם מתגאה ואומר לכולם ראו את בני הקדושים כמה שהם אוהבים אותי.. וכמובן שלתאר לעצמנו את קבלת הפנים שהם זכו לה למעלה לא נוכל.. מסופר על אדם יהודי פשוט שבמשך כל זמן שהייתו במחנה סירב לאכול כלום חוץ מפירות וירקות שנתנו(פרי או ירק אחד בכמה ימים),כדי לא להיכשל במאכלים שהתורה אסרה... הקצין הנאצי יימחה שמו וזכרו לא אהב לראות את זה ותמיד היה מענה אותו כדי שיאכל והיהודי עמד בזה במסירות נפש תמיד.. בזמן פלישת הכוחות לגרמניה,כשהמחנה התחיל להתפרק, הקצין הבין שזה הסוף, אבל לא היה מוכן לסיים את הסיפור כך. הוא בא לאותו יהודי ובידו חתיכת חזיר, אמר לו תאכל יהודון, היהודי כמובן סירב, הוא כיוון אליו את האקדח ואמר לו תאכל או תמות. חבריו שהיו איתו התחילו לשכנע אותו לאכול, הוא סירב בכל תוקף,הם התחילו להסביר לו שע"פ דין תורה הוא חייב לאכול, יש פה עניין של פיקוח נפש והיהודי שלנו מסרב בכל תוקף. כשראו כולם שאי אפשר לשכנע אותו, הלכו וקראו לבנו. הבן שהבין במה מדובר חיבק אותו והחל להתחנן אליו אמר לו, אבא, בעוד זמן קצר אנחנו משתחררים מהגהנום הזה , מה שווה לי השחרור שלי בלעדיך? אבא ארני מתחנן לפניך בבקשה תאכל.. האבא חיבק את בנו ואמר לו בני היקר כל חיי עשיתי את רצון בוראי, גם עכשיו ברגעים כאלה אני מעדיף למות מאשר לצער את יוצרי, אני מעדיף למות כשר מאשר לחיות בטומאה. לקח אותו יהודי את חתיכת החזיר ,השליך אותה על הקצין ,ירק בפניו ואמר לו אתה יכול עכשיו לירות! תירה ישר לתוך הלב! זה לב יהודי! לב שאוהב את בורא עולם אהבה עזה כמוות!! לא נמשיך בפרטים.. השם יקום דמו אלה רק 2 סיפורים מתוך אלפי סיפורים שהיו בשואה הנוראה , סיפרים על מסירות נפש, אהבת התורה ואהבת ישראל.. מה איתנו ביום הזה?מה אנחנו עושים? האם לעמוד בצפירה חצי דקה ואחר כך לשוב ולהתנהג כמו גויים זה מכובד? כמובן שלא.. חייבים אנחנו להמשיך את המסורת, לשוב להתנהג כמו יהודים! לא ניתן לתשקורת להמשיך ולקלקל אותנו, כל אחד מאיתנו בע"ה יקבל על עצמו קבלה יהודית אחת לכבוד היום הזה, לזכר הרוגי מלכות, לזכר דמם של קדושי עליון שניספו.. |
שחריתה
בתגובה על הענווה - המידה הכי טובה.
noontet
בתגובה על כל ישראל ערבים זה לזה !!!
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בע"ה...
בהצלחה....
את הפיוט הזה נוהגים לומר אחינו האשכנזים ביום השואה ובט באב
יש אותו במלואו באתר "פיוט"
בע"ה
ועוד דבר צחי....
התפילה שצרפת....עושה ממש צמרמורת....
ונוגעת במיתרי נשמת היהודי....
בע"ה
צחי היקר שלום וברכה....!!!!
פוסט נפלא....
דברים נפלאים כתבת על הנשמות הטהורות שנספו בשואה...
זהו קידוש שם השם ברבים....
דברים שמחזקים את האמונה למרות הכאב והצער...
דבקו באמונתם ויהודותם לא חת....
'הרעישו' בשמחה בעולמות הגבוהים...
...
...
...
יהי זכרם ברוך לנצח נצחים....אמן...
יישר כוח צחי....
ברוך הבא לקפה....
ה' יברך אותך ואת כל ישראל...אמן.