כותרות TheMarker >
    ';

    שירים ,סיפורים, הגיגים, ראיונות ועוד

    אספתי בשיריי מילים ממאגר רגעים של הוויה מוחשית בארץ הדמיון.
    בציוריי ניסיתי ליצוק חום אנושי.
    הגיגיי ודאי יגיעו מתישהו .

    מַסֵּכוֹת / מוקדש לאבי היקר ז"ל

    10 תגובות   יום רביעי, 30/4/08, 09:25
     פַּעַם אָמַרְתָּ לִי,  
     הָאֲדָמָה עֲגֻלָּה,  
     השָׁמַיִם לֹא מְאִירִים. 
     הַיּוֹם אַתָּה רוֹדֵף בְּרָקִים 
     מְסוֹבֶב אֶת הָעוֹלָם  
     מְשִׂיחַ עִם כּוֹכָבִים. 
       
     אוֹצֶרֶת  עֲבוּרְךָ סִפּוּרִים  
     בִּתְכֵלֶת וָרֹד.   
     חִיּוּכִים שאָסַפְתִּי לְעִתִּים, 
     שְׁמוּרִים עָמֹק בַּכִּיסִים, 
     מַמְתִּינִים, עת יֻסְּרוּ מַסֵּכוֹת, 
     עַד קֶרַח יַפְשִׁיר  
     וְלַלֵּיצָן, יֻתַּר שוב לִבְכּוֹת כְּמוֹ 
     לִפְעָמִים.  
    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/08 22:27:


      תודה על רגישותך רפאלה. תודה על הפרגון.

      שיר יקר לי. הוא הראשון הפותח את ספר השירים שלי 'כל אות בלב'.

      תודה.

        20/7/08 20:30:

      לורילי יקירתי האמיתית,

      כל כך התרגשתי לקרוא את שירך לזכר אביך.

      כמה יפה כתבת. כל כך התרגשתי.

      אין לי מילים להביע מה הרגשתי בקראית את שירך.

      איך הצלחת לשמר את זכרונו בשיר שיחרט לעולמי עד לדורי דורות במשפחתך.

      מצדיעה לך על המילים היפות.

      שלך

      רפאלהָָ*
       

        16/7/08 10:05:


      תודה רבה לך אינדי

      שיר יקר לליבי

        15/7/08 22:36:

      מילים שאומרות הכול.
        3/5/08 15:26:
      תודה על הזיקקורץ
        3/5/08 04:20:

       

      צטט: לורילי 2008-05-02 18:57:49

      רוב, הותרת אותי נאלמת
      אל מול המילים הנבונות שלך
      אין מחמאה גדולה מזו
      מאשף מילים דוגמתך
      החסרתי פעימה
      תודה עלייך
      לורי

      הבטחות צריך לקיים ושבתי להאיר כפי שמגיע ליצירה הנפלאה הזו.

       

      ימים טובים לורילי

      רוב

        2/5/08 18:57:
      רוב, הותרת אותי נאלמת
      אל מול המילים הנבונות שלך
      אין מחמאה גדולה מזו
      מאשף מילים דוגמתך
      החסרתי פעימה
      תודה עלייך
      לורי
        2/5/08 15:31:


      אויי זה שיר פשוט נהדר!
      ואיני מבין איך לא קיבל תגובות עד כה.

       

      בית ראשון בו הדוברת מתארת
      את מה שלמדת מאביה איך נראה העולם
      היום הוא בכלל מסובב או מסתובב בעולם
      ורעיו הם כוכבי השמיים.

       

      הבית השני מתאר את הילדה של אבא
      אוצרת את יצירותיו האלמוניות
      וחיוכי זכרונות שומרת בכיסים
      עד תרגיש שהגיע העת להסיר מסכות
      והליצן אשר משמח אחרים, יוכל לפרוק
      את אשר על ליבו וגם הוא יוכל לבכות
      חופשי ככל אדם. לפעמים, כן לפעמים.


      ואיך אמר שייקספיר:
      "העולם הוא במה וכולנו שחקנים בו"
      והליצנים הם לרוב בתפקידי המשנה
      כי המסכות שלהם הם הראי לנפשנו.

       

      תודה על שיר נהדר, שכוכב אחד קטן
      אינו מספיק בכדי להאיר אותו  ומאחר ואין באמתחתי כוכבים,
      אשוב עוד אשוב להאיר את השיר הנפלא הזה!

       

      ולו אביך היה בחיים, הוא ודאי היה גאה בך.

       

      נהנתי מאוד ותודה לך.
      רוב

       

        1/5/08 09:53:

      מרגישה כמוך, אובדן אבי קשה לי, כך שמזדה עם כתיבתך

      *

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      לורילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין