אין אדם יכול לבוא אל האלוהים, אלא רק דרך אנשים (מרטין בובר)
פוסטים פופולאריים
-
מבקשת
27/3/10 | 909 צפיות
-
החלום שלי
16/8/10 | 788 צפיות
-
כמעט כמו קואן...:)
16/6/08 | 1243 צפיות
-
לכולנו - בעקבות השריפה בכרמל
3/12/10 | 772 צפיות
-
מספרים
30/4/08 | 881 צפיות
-
שידורי חצר - תוכנית ראשונה - חגיגה של פיוטים
21/12/08 | 882 צפיות
פוסטים אחרונים
- לכולנו - בעקבות השריפה בכרמל 3/12/10
- החלום שלי 16/8/10
- מבקשת 27/3/10
- השכנים כבר משתגעים.... 12/1/10
- לא בקליקה 25/5/09
- לו רק היה זה מובן.... 10/1/09
0
מספרים
ערב יום השואה, ואני מקדישה את המאמר הזה לאמי.
http://people.eol.co.il/NewsItem.aspx?Type=6&ID=1021
שרית |
תגובות אחרונות
-
softcactus
בתגובה על באגם בבוהיני
-
ARMAND
בתגובה על לכולנו - בעקבות השריפה בכרמל
-
flicker
בתגובה על מבקשת
-
אורנה גל
בתגובה על החלום שלי
-
מולי.
בתגובה על השכנים כבר משתגעים....
-
noontet
בתגובה על לא בקליקה
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה:)
עצוב ומרגש.
תודה על ששיתפת, כמו שכתבת כול אחד מפתח דרך יחודית לו כדי להמשיך לשרוד את הזוועות היום יומיות.
*
מסכימה איתך שזה תקף לא רק ביחס לשואה.
חיבוק גדול לך ושמעתי שהיה נפלא...:)
שרית
מרגש שרית.
מסכימה כל כך עם המקום הזה בלי קשר לשואה. מצד אחד לקבל את העבר ולא להתעלם, אפילו לחבק אותו, ומצד שני, להמשיך הלאה ולהניח לו להיות עבר.
סך הכול החיים הם עכשיו.
תודה
באהבה, יעל
חוץ מזה שלאורך כל הקריאה לא הפסקתי להנהן בראשי להסכמה
אין לי מה להוסיף.
תודה.
המאמר שלך מרגש . יש עוד זמן שאול לשנות את ההתייחסות אל הניצולים לנסות לדובב אותם להתחבר אליהם ממקום של אהבה , כל כך הרבה שנים התייחסנו אליהם בעליונות "הם הלכו כצאן לטבח".הם נעלו בכספות זכרונות מראות ורק היום ממרחק של זמן גם הם גם אנחנו פתוחים יותר רחומים יותר לקבל להבין להרעיף עליהם טוב וחן וחסד ולצערנו אפילו מדינתינו שקמה מאפרם לא מיטיבה עמם וגזלה מהם . יש לנו חובה , זכות, לדאוג שאת שארית חייהם יחיו עטופים בהתייחסות שונה הן של הממסד והן של הבנים והן של כל אזרחי המדינה.להתנדב לבקר ערירים.
ולך שרית אמא חדשה נולדה ביום הולדתה .
הם השאירו לנו צוואה ואנחנו כיחידים וכמדינה לא ממש מקשיבים ,ערים, רגישים,לכאב של פליטים לגרוש של עובדים זרים ואסור לנו לשכוח.
נכון, דניאל.
זה באמת בלתי נתפס.
חיבוק גדול ותודה
שרית
אוי שרית נפלאה
איזה מאמר מרגש עד דמעות
איזה דור ומה טבעו המופלא של בן האנוש על יכולתו לשרוד ולחיות ולהלחם ולהקים מדינה ומשפחה אחרי כל הזוועה
זה לא נתפס. האנשים האלה מהווים דוגמא לכח החיים.
תודה וחיבוק גדול
נכון, כי מדינה נפלאה ופורחת באנשים יכולה לצמוח מזה.
מאמר מרתק ומרגש..
הכותרת "דור שני לשואה. איך להפוך חושך לאור ולגדול אל הפרח שנולדנו להיות"
זו השאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמינו, גם הדור השלישי ..