פגשתי מישהי ששבה ממוחוזות רחוקים. היא לבשה לבן והיה סביבה אור מיוחד. מאד צבעוני אבל רך ומעגלי. אמרתי לה: "היי". היא חייכה אלי מתוך פנים שהייתה בהם גם שלווה וגם ידיעה. היה גם עצב, אבל הקרינה הבוהקת שלה כמעט המיתה אותו. יכולתי לראות אותו בזווית של הפה, אבל זה כנראה בגלל שחיפשתי. החלפנו עוד כמה מילים פשוטות. אחר כך חשבתי על ההילה הזאת שהייתה סביבה. האם היא שמורה לאנשים שבאים ממחוזות רחוקים, האם היא תעלם. אם היא תעלם, מה היא תעשה. תיסע שוב?
*הציור של לילי http://cafe.themarker.com/view.php?u=99761 |
דנה.גל
בתגובה על אישה עם חולצת פסים
noontet
בתגובה על אישה מוכה
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חשבתי על המשפט הזה
לא הבנת. אבל זה גם לא כ"כ חשוב
אז אולי זה לא אמיתי
כן והיא הזכירה לי אותך. באמת
זהו? שום מטאפיזיקה? ככה יבש?
אני לא מתווכחת עם אמונות, כאלה או אחרות. כשאני כותבת, אני לא שואפת לתיאור של מציאות ממשית.
הדיון בדבר קיומן או אי קיומן של הילות, לא רלוונטי.
אישית אני לא נוטה להאמין בקיומן
של הילות האוופות את האדם ואת מראהו
יש בני אדם שבאורח טבעי יש בהם חן מיוחד
ומחמת כך מדמים כאילו יש איזו הילה מעבר
זסה אולי יותר עניין של תחושה פנימית והרגשה
מאשר מציאות ממשית
זה אמיתי