כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    ספורט? זה לא בשבילי! (ואולי בעצם כן?)

    16 תגובות   יום חמישי, 17/5/07, 22:16

    פעם חשבתי שאני שונאת ספורט, שונאת, מתעבת, לא סובלת. בעצם סובלת, סובלת מכל רגע, מכל דקה, מכל שניה. חשבתי שאני שונאת, בגלל השיטה שבה מלמדים את זה בבית הספר, בגלל השטאנץ שלא מתאים לכל אחד, ובעיקר בגלל שהוא לא התאים לי. (נו טוב, וגם כי הייתי גרועה בזה, מודה).  

     

    כשהייתי בבית הספר היו שיעורי ספורט, לפעמים קראו להם שיעורי התעמלות, ולפעמים היו קוראים להם שיעורי חינוך גופני. פעמיים בשבוע הגיע הסיוט שלי, השיעור עם המורה עמליה. אפילו השם שלה מזכיר את המילה התעמלות. ושנאתי - שנאתי אותה, שנאתי את השיעור שלה, שנאתי את השעה הזו, שנאתי את הימים האלו בבית הספר. פשוט שנאתי.

     

    אז לא היה להם יותר מדי מעוף, כל שנה אותו דבר. ריצה, כדורסל, כדורעף, מחניים, קפיצה לרוחק מדי פעם. ואת כל אלו לא אהבתי, כל אחד מסיבותיו שלו, ובכולם הייתי די גרועה מן הסתם. כמו ביצה ותרנגולת - לא אהבתי כי הייתי גרועה והייתי גרועה כי לא אהבתי.

     

    ריצה שנאתי - כי שנאתי לרוץ בחוץ, על המדרכות הפתלתלות, בין כל המכשולים, חם ולח, ונגמר לי האוויר, וכואב לי בצד, ואני לא יכולה יותר, ומתחילה ללכת, ומגיעה בין האחרונות תמיד.

    כדורסל שנאתי - כי הייתי עווארית, מה לעשות, כזו שצריכה משקפיים עוד לפני שהסכמתי להודות בזה בכלל. לקלוע לסל? תשכחו מזה. צעד וחצי? זה לא בשבילי.

    כדורעף? הכדור הפחיד אותי, הוא נע לעברי במהירות מטורפת, כשהבת הכי בן בכיתה זורקת בכל הכוח, אמאל'ה. אחרי כמה פעמים שהלכו לי פרקי הידיים הבנתי מה לעשות - הייתי פשוט זזה אחורה, כדי שהכדור ייפול על הרצפה ולא ייגע בי. פלא שלא בחרו אותי לקבוצה שלהם?

    ועמליה, שדווקא היה לה מעוף, אולי קצת יותר מדי, המציאה את המשחק האימתני "ג'וק בתוך בקבוק". בזה הייתי מעולה דווקא, אבל לא מהסיבות הנכונות. תלמידה אחת רצה סביב מגרש הכדורסל וכל האחרות מנסות לפגוע בה עם הכדור. איזה פחד! איזה טרור הלך שם, הפגזות והפצצות עם הכדור, כאבי תופת למי שזה פוגע בה. פלא שהייתי מעולה בזה? רק מההיסטריה שהכדור יפגע בי רצתי כמו מטורפת.

     

    ואז הכל השתנה - גיליתי את האירובי. זה התחיל מקלטת כושר של ג'יין פונדה. ג'יין פונדה עם בגד הגוף המגוחך, וזו שמאחוריה עם בגד הגוף המנומר. שתיהן בשיער מנופח עד אימה, ועם חגורה מטופשת בקו המותניים גבוה גבוה. מחייכות, שרות וקורעות לי את הצורה, גומרות לי את כל האוויר.  נהניתי, התמדתי, השתפרתי, לאט לאט הגעתי למצב שלא נגמר לי האוויר אפילו. התמכרתי. ספורט? זה לא בשבילי. אבל אירובי? אירובי זה לא ספורט, אירובי זה כיף.

     

    עם הזמן הודיתי שאירובי זה גם סוג של ספורט. ככה גיליתי שספורט, זה לא רק מה שעושים בבית הספר, גיליתי שזה הרבה יותר, וזה בהחלט גם בשבילי. ונהניתי, והתמכרתי, וגיליתי עוד ועוד סוגי ספורט שאני אוהבת. ומצאתי את הקיקבוקסינג, העיצוב והחיטוב, את סטודיו C, ותמיד שמרתי אמונים גם לאירובי שלי.

    ואת ההם מתקופת בית הספר? אני עדיין שונאת. בחיים לא תתפסו אותי משחקת כדורסל.

     

    ובנימה רצינית: צורת ההוראה קובעת הרבה מהיחס שלנו לכל החיים. חבל שיכולים להרוס לנו ולגרום לנו לשנוא משהו שאנחנו יכולים לאהוב. והכי מעניין אותי כמה אנשים חושבים את אותו הדבר על מתמטיקה.

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/07 16:35:

       

      צטט: הנתן 2007-08-02 15:15:19

      כשעושים ספורט מתוך בחירה וכייף אז מגלים את ההנאה שבדבר.

       

      גם אני הייתי גרוע בספורט.

      בתקופת הביתספר.

      היום אין מי שיפריד ביני לבין הקיקבוקסינג שלי (זה הספורט הנוכחי שלי בערך שלוש פעמים בשבוע). אבל בבית הספר מפספסים בגדול. וחבל.

      טוב שמגלים את ההנאה הזו מתישהו.

       

        2/8/07 15:15:

      כשעושים ספורט מתוך בחירה וכייף אז מגלים את ההנאה שבדבר.

       

      גם אני הייתי גרוע בספורט.

      בתקופת הביתספר.

        18/5/07 20:57:

       

      צטט: michal_he 2007-05-18 01:23:50

      לא ניתן לככב אותך פעמיים בפחות מיממה, אז אני רק מגיבה. אנסה מחר שוב. :)

      מזדהה לחלוטין עם החלק הראשון.

      לאירובי לא התמכרתי אבל ספורט הוא בהחלט דבר מעולה וממכר באופן חיובי. אני הולכת ולא יכולה בלי זה.

      קודם כל, תתחדשי על התמונה.

      לכל אחד יש את מה שהוא מעדיף, הספורט שלו, והעיקר שנגלה את זה שמתאים לנו.

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-18 02:02:20

      איזה פלאשבקים עם ג'ין פונדה שלך...

      אשתי הייתה עושה את הקלטת, אבל רק את החלק הראשון, החלק השני היה לה קשה מדי.

      אני הייתי יושב בצד עם המכנסונים ועם הבטן בחוץ (עם יותר 15 קילו מעכשיו), ככה על הספה.

      ומשווה בין אשתי לג'ין... יש דברים שראוי שלא יאמרו מעל במה זו.

      יצא לי לראות קטע מהקלטת הזו לא מזמן, באמת לא ברור לי איך הלכו ככה פעם, זה נורא.

      15 ק"ג יותר מעכשיו? שווה סיפור, לא?

       

        18/5/07 11:12:

       

      צטט: אורון חדי 2007-05-17 23:55:10

       

      ספורט? בטח, בטח עושה.

       

      אני מטפס במדרגות כל יום...!!!לשון

      אני מכירה כאלו שמחשיבים גם את ההליכה עד למעלית בתור ספורט לשון

       ותתחדש על התמונה.

       

      צטט: ברק 2007-05-18 00:47:23

      מתמטיקה זה מקצוע משעשע בלי קשר לצורת ההוראה מחייך

       הלוואי שכולם היו חושבים ככה.

        18/5/07 11:05:

       

      צטט: irisnaor 2007-05-17 23:38:25

      מזדהה. ספורט בהחלט ממכר. אין כמו הזעה טובה. קבלי כוכב (אם יתן).

      תודה.

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-05-17 23:39:06

      ספורט זה ממש לא בשבילי. אירובי ספיציפית נשמע לי קשה במיוחד. למרות זאת אני שוחה אפילו בשורה שיטתית. ואפילו בחצי פה אני מוכנה להודות שאני נהנית מזה.

       

      מסכימה שהדבר החשוב ביות רלעשות את הספורט שמתאים לך - כמו כל דבר בחיים.

      מתקנת את הלינק לשחיה, הסתקרנתי וקראתי, כל הכבוד!

       ואולי תסכימי להודות בחצי פה שזה גם כן ספורט.

        18/5/07 10:48:

       

      צטט: ויקי.נ 2007-05-17 23:32:35

      ליזו'ש היפה:

      כרגיל הצלחת להצחיק ולעניין אותי

      מדהימה פשוט..

      בקשר לעיניין ההוראה אני מסכימה איתך לחלוטין

      הכל תלוי בצורה שמעבים את חומר הלמידה  אם המורה מרצה וכו' לא יודע להעביר את השיעור בצורה מעניינת זה באמת  לא יעניין אף אחד

      אוהבת ויקי

      נ.ב: ד"ש ליולי המדהימה!

      שמחה שהצלחתי :-)

      הוראה זה דבר מדהים. אולי אני באמת אכתוב פוסט בקשר להעברת חומר.

        18/5/07 10:29:

       

      צטט: m.benady 2007-05-17 23:27:42

      לפני התגובה הספקתי לתת לך כוכב. פוסט חד קולע ומיוחד (למרות שקליעות לא ממש היו או יהיו הטריטוריה שלך :)... אני מתכוון לכדורסל כמובן). השאלה מי ומתי במערכת יתעורר ויספוג קצת תובנות ממה שכולם מדברים עליו. חינוך הוא התשתית לחיים!...

       

      שיהיה אחלה יום

      מני

      שאלה טובה, מערכות כאלה מתעוררות לאט, לאט מדי. וחבל.

      ותודה, גם על הכוכב.

        18/5/07 10:12:

      פשוט מקנאה בכל המכורים לספורט

      למרות שאני טיפוס התמכרותי

      לדברים חיוביים אני לא מתמכרת...

       

      יפה לך:)

        18/5/07 02:02:

      איזה פלאשבקים עם ג'ין פונדה שלך...

      אשתי הייתה עושה את הקלטת, אבל רק את החלק הראשון, החלק השני היה לה קשה מדי.

      אני הייתי יושב בצד עם המכנסונים ועם הבטן בחוץ (עם יותר 15 קילו מעכשיו), ככה על הספה.

      ומשווה בין אשתי לג'ין... יש דברים שראוי שלא יאמרו מעל במה זו.

        18/5/07 01:23:

      לא ניתן לככב אותך פעמיים בפחות מיממה, אז אני רק מגיבה. אנסה מחר שוב. :)

      מזדהה לחלוטין עם החלק הראשון.

      לאירובי לא התמכרתי אבל ספורט הוא בהחלט דבר מעולה וממכר באופן חיובי. אני הולכת ולא יכולה בלי זה.

        18/5/07 00:47:
      מתמטיקה זה מקצוע משעשע בלי קשר לצורת ההוראה מחייך
        17/5/07 23:55:

       

      ספורט? בטח, בטח עושה.

       

      אני מטפס במדרגות כל יום...!!!לשון

      ספורט זה ממש לא בשבילי. אירובי ספיציפית נשמע לי קשה במיוחד. למרות זאת אני שוחה אפילו בשורה שיטתית. ואפילו בחצי פה אני מוכנה להודות שאני נהנית מזה.

       

      מסכימה שהדבר החשוב ביות רלעשות את הספורט שמתאים לך - כמו כל דבר בחיים.

        17/5/07 23:38:

      מזדהה. ספורט בהחלט ממכר. אין כמו הזעה טובה. קבלי כוכב (אם יתן).

        17/5/07 23:32:

      ליזו'ש היפה:

      כרגיל הצלחת להצחיק ולעניין אותי

      מדהימה פשוט..

      בקשר לעיניין ההוראה אני מסכימה איתך לחלוטין

      הכל תלוי בצורה שמעבים את חומר הלמידה  אם המורה \מרצה וכו' לא יודע להעביר את השיעור בצורה מעניינת זה באמת  לא יעניין אף אחד

      אוהבת ויקי

      נ.ב: ד"ש ליולי המדהימה!

        17/5/07 23:27:

      לפני התגובה הספקתי לתת לך כוכב. פוסט חד קולע ומיוחד (למרות שקליעות לא ממש היו או יהיו הטריטוריה שלך :)... אני מתכוון לכדורסל כמובן). השאלה מי ומתי במערכת יתעורר ויספוג קצת תובנות ממה שכולם מדברים עליו. חינוך הוא התשתית לחיים!...

       

      שיהיה אחלה יום

      מני

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין