אתחיל בסיפור שקראתי לפני שנים באחד ממוספי סוף השבוע. זאת אגדת עם אמריקאית ואם אני לא טועה הביא אותה לדפוס יהודה אטלס.

מסופר על אדם שהיה לו הכל. אישה נאה וחכמה, ילדים חזקים ונבונים, ועסק משגשג. אבל נפשו לא ידעה מנוח והוא אמר לרעייתו כי עליו למצוא את האמת. אמרה לו אשתו, לך לחפש אותה וחזור אלינו כאשר תמצאנה. הפקיד האיש בידי אשתו את ניהול עסקיו, ארז מעט מחפציו ויצא לדרכו בחיפוש אחר האמת.

הוא עבר שדות ומישורים, טיפס על הרים גבוהים וירד בגאיות ירוקים. חצה מדבריות לוהטים ונלחם בסופות שלגים. ויום אחד הוא מצא את האמת. הוא מצא אותה בתוך מערה עמוקה על הר נישא. האמת נתגלתה לו בדמות אישה ישישה. פניה היו חרוצי קמטים, שערה הארוך לבן כולו ובפיה נותרו אך שיניים מעטות. אך היא היתה הגבירה אמת. היא לימדה אותו כל מה שידעה והוא שהה במחיצתה זמן רב, למד והחכים.

יום אחד הרגיש האדם כי כבר למד ממנה הכל ואין היא יכולה ללמדו דבר נוסף. גבירתי האמת פנה אליה, לימדת אותי כל כך הרבה ולכן אסיר תודה אני לך. בקרוב אצא לדרכי ואשמח לדעת אם אוכל לעשות עבורך דבר מה כאות תודה.

אכן תוכל אמרה לו הגבירה אמת, כאשר תפגוש אנשים ותספר להם עלי, ספר כי אני יפה וצעירה.