כותרות TheMarker >
    ';

    אין לי שם לבלוג בנתיים.

    משהו שכתבתי ביום השואה לפני שנתיים,בפורום אחר.

    22 תגובות   יום רביעי, 30/4/08, 22:48
    תאריך : 25/04/06 02:06 מחבר/ת : רון רוצה לשתף אותכם בסיפור עצוב,שקשור בשואה וגם בלחם. לפני כשעה וחצי,בישרו לי שדודי הטוב, בני, הלך לעולמו בגיל-83 . האמת, שכבר בצהריים,כשעוד לא ידעתי כלום,חשבתי להציע שכל אחד שיש לו קרוב ניצול שואה, יספר את סיפורו, ראיתי קצת תגובות שהרתיעו אותי,אבל עכשיו בטח תסלחו לי. בני , שימש לי כדמות אב מגיל הנעורים, בשביל ילדי הוא הסבא, נכדי הוא נינו. הוא לא סיפר יותר מידי מסיפורי מלחמת העולם, אבל גם המעט שסיפר, מרתק. דודי נולד למשפחת אופים דתית אדוקה ,בקרקוב שבפולין, עצם היותו אופה ,יש לו חלק בסיפור הנצלותו, אחת התובנות שלו היתה :"לחם תמיד צריך !" כשהנאצים כבשו את פולין, הם היו צריכים, בין השאר, גם מאפיות עובדות שיספקו לחם לאוכלוסיה, וכאופה מנוסה נזקקו גם לשירותיו, העובדה הזאת נתנה לו חופש תימרון ,שהוא ניצל על מנת להימלט. הוא ניצל שעת כושר, נמלט ליערות והצטרף לפרטיזנים, לפני שנמלט, התחנן לכל קרובי משפחתו ומכריו שיצטרפו אליו, רובם סירבו לשמוע, מתוך משפחה שמנתה ,12 אחים+הורים, ניצלו ממחנות ההשמדה רק שלושה אחים ואחות, הוא סיפר לי כיצד היו מכינים מחבוא ביער, איך היו פשוט שודדים את האיכרים הפולנים, בשביל מעט מזון או עזרה רפואית, כשנפצע ברגלו,פשוט הגיעו לרופא פולני,שאולץ לטפל בו באיומי נשק. לפני שלוש שנים ,חגגנו את יום הולדתו השמונים,והגיעו מכרים בני כל הגילאים, אחת מהם ,קרובת משפחה,מושבניקית גלילית, סיפרה על עליתה ארצה, על גבי סיפון אונית מעפילים, עמוסה בהמוני מעפילים, היא היתה חלשה ,ממה שעברה ומתלאות הדרך, ובין כל המעפילים היא רואה טבח ,עם כוס מיץ תפוזים,שאת טעמו לא תשכח,כשטעמה את מיץ התפוזים,היא כבר ידעה שתסתדר בארץ, ומי ה"טבח"?ניחשתם נכון , דודי ! שכבר הצליח להגיע לארץ,ה"טבח" במרכאות,פשוט משום שכולנו צחקנו, כי הכרנו את כישורי הבישול של דודי, בלחם,אלוף ! אבל בישול? ? אבל תמיד היה היכן שצריך אותו. כשהגיע לארץ, הקים ביחד עם אחד מאחיו ועוד שותפים ,את אחת המאפיות שהפכה לאחת הגדולות בארץ,בזמנה. הם קנו מאפית טבון מערבי ביפו, קצת לפני קום המדינה, מאפיה שהלכה ושיגשגה , עד שנמכרה לאנג'ל,שאלו אותי בשבוע שעבר,איך אני יודע לקלוע חלות יפות כל כך?(גם צירוף מיקרים סימלי,לא אפיתי חלות מתוקות שנים!)היה לי מורה טוב! לא ראיתם עוד איך קולעים חלות עם "מירפסות" ! ! חלות שאופים במיוחד לשמחות, שבני הטיב כל כך לקלוע ! למרות היותו אחד ה"בוסים" במאפיה ,תמיד עבד עם הפועלים בקומת האפיה, כל יום ! בשלוש וחצי לפנות בוקר, במאפיה ! סופי שבוע,מתחילים ביום חמישי בשעות הצהריים עד שישי בצהריים,יום אחר יום ,שנה אחר שנה, עשרות שנים ! המאפיה היתה גם היא,מעין שמורת טבע מלאת חיים, עבדו בה ביחד, יהודים וערבים(חלקם אפילו דיברו קצת יידיש,לפחות את מה שצריך לעבודה: "גיי מאכ חאלעס",כולם ידעו! לך תכין חלות!למי שלא הבין, או לך תכין "זוהאר" ! (שאור) כן ! לכל חובבות השאור. למרות כל מה שעבר,אני לא זוכר אותו עצוב או מדוכא,תמיד עם שמחת חיים,לעולם לא יגיד לא לכוס בירה טובה!רצוי עם דג מלוח !או נקניק טוב. יכולתי להמשיך ,ולספר את סיפורו,של דודי אבל אני חושב שגם המעט שסיפרתי,נותן מספיק רקע. אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים,אני מוסיף : גם במעשים הקטנים,שהופכים לגדולים! ואני בפירוש ,מכליל את דודי בין אלה שעשו מעשה קטן,שהפך גדול,רצו להינצל !רצו להציל ! להגיע לחוף מיבטחים,להקים עסק קטן ,פרנסה קטנה, רצו לחם ! ! ! המעשים הקטנים האלו של הגדולים האלו! הם אלו שהקימו את המדינה שלנו ! בני (או "דב" בפי מי שאינו קרוב מישפחה,אצלנו הוא הפך מ"בֶּנֵק" דב בפולנית,לבני) הלך לעולמו היום, ביום השואה,שוב, כמה סימלי! יהי זכרו ברוך !
    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/2/10 08:38:
      *
      דור שני
        10/7/09 19:16:
      מרגש תודה .
        18/6/09 09:34:

      גם אצלנו הלחם תמיד היה עניין רציני ומורכב...

      :-)

      תודה

        12/5/09 17:25:

      פעם היה אפשר להרגיש ריח של הלחם באוויר...

      ולאחרונה כבר לא...אולי הוא נעלם עם דור המלחמה*

        16/4/09 00:02:


      סיפורי ההשרדות האמיתיים הם של האנשים המדהימים אשר הושמדו בידי הנאצים...

      והמדהים שכל פעם נדמה שסיפור זה או אחר עלה על קודמו...ושוב הפעם אני באותה

      תחושה ואף יותר...עוד יעברו חיים שלמים .ויהיו עדיין סיפורים קשים לרוב....

      תהיה מנוחתו עדן ...

      תמו"ש

        15/6/08 00:51:

      תודה צליל }{.

      מכיר את תופעת הדור השני מקרוב.

      צטט: צליל 123 2008-06-14 08:44:00

       מרגש מאוד....

      וחשוב מאוד לשמור על הזכרונות שלהם

      ולהעריך אותם איך שהם שרדו

      והצליחו להקים משפחות....

      למרות שהדור השני לשואה חווה את השואה ההיא על

      בשרו מזוית אחרת.

       

        14/6/08 08:44:

       מרגש מאוד....

      וחשוב מאוד לשמור על הזכרונות שלהם

      ולהעריך אותם איך שהם שרדו

      והצליחו להקים משפחות....

      למרות שהדור השני לשואה חווה את השואה ההיא על

      בשרו מזוית אחרת.

        28/5/08 22:26:

      עצוב לי לשמוע על מותו של אדם שסרב להיכנע, שלחם במציאות הבלתי אפשרית שמולו.

      אבל שמחתי לשמוע שבחייו הספיק גם לעלות כמנצח, ולכך זוכים מעטים.

       

      מעבר לכך, חשוב לפרסם את הדברים האלו. חשוב שנדע שלמרות הכל ואולי בגלל הכל, אסור לוותר לרגע.

        3/5/08 15:21:

      מקסים , עצוב מאוד......

      תודה

       

        2/5/08 22:13:

       

      מרגש מאוד

       

        1/5/08 19:12:

      כתבת יפה, בזכות האנשים שהאמינו קמה לנו המדינה.

      ועכשיו גם אני יודעת למה אתה אוהב לאפות לחמים.

      קשה לתת כאילו כוכב לסיפור עצוב על השואה ובכל זאת

      מגיע לך כי זה הפוסט הראשון שלך ממני בחום רינת.

        1/5/08 18:24:

      מרגש ומלא בחיים.

      *

      ברכות לפוסט הראשון.

      :-)

        1/5/08 14:43:

       

      לחם תמיד צריך .

       והוא , בני , נדמה שהיה כמו השאור שבעיסה

       

      לדחוף ולהתסיס ולהתפיח קדימה!

      עד הלחם הבא .

       

       

       

       

      בזכותם !

       

       

        1/5/08 07:36:

      מרגש

      גאווה

      רצון לחיים

      אמונה

      דבקות במטרה

      מדהים

        1/5/08 06:49:

      מאוד מאוד מרגש .

      יהי זכרו ברוך

      אמן .

        1/5/08 06:26:
      יפה. איש שמח היה בני שלך.
        1/5/08 06:21:

       

      כל הזמן נחשפים לעוד ועוד סיפורים. ממש מרגש .

       

      על האנשים הגיבורים האלו קמה הארץ. אסור לשכוח וקשה להבין איך הצליחו אחרי הכל להקים משפחות נורמליות כאן לחיות, פשוט לחיות.

        1/5/08 02:26:

      יהי זכרו ברוך.

       

      באהבה

      עופרה

        30/4/08 23:30:

      מרגש,

      תודה ששתפת

        30/4/08 23:17:
      מרגש...
        30/4/08 23:16:
      תודה
        30/4/08 23:09:
      כוכב לזכרו.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      sabaron
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין