כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (11)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      5/5/08 17:12:
    גדול  !!
    שמע מותק .. זאת גם דרך ..
      2/5/08 23:15:
    גדולללל!!!
      2/5/08 08:06:

    אהובתי מקבלת מאחותה סמס "חג שמח" ביום השואה ...

      2/5/08 03:30:

    "יום השואה שמח שיהיה לך ".

    חח

    קרוע לגמרי :)

      1/5/08 20:29:
    אתה קרוע...
      1/5/08 19:07:
    וואי משונה וגם כמעט אמיתי
      1/5/08 17:15:
    מחפשת מילים,  אשוב אם יהיו לי
      1/5/08 16:33:
    כמה הזוי, ככה חזק!
      1/5/08 01:33:
    עופרררררררררררררררררררררר
      1/5/08 01:00:

     

    אז אולי להחליף את הכוכב הירוק לצהוב?

    (ויסלחו לי שאר הקוראים העל הסרקזם)

    מתי אתה מקבל שחרור מהאשפוז הכפוי ובא לבקר אותי?

      30/4/08 23:50:

     

    הומור מצחיק יש לך מחייך.

    אהבתי !!!

     

    ברוכים הבאים לגן עדן

    אין זמן לבזבז -
    כי גן עדן וגהנום זה בעולם הזה !

    אבל לפחות אנחנו יכולים להיות
    חלק מהאלוהות:


    כשאנחנו במצב של... א ה ב ה.

    פרופיל

    brownlittle
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    בדיחות לזכר יום השואה

    11 תגובות   יום רביעי, 30/4/08, 23:35

    . .

    .

    .

    חלקכם יחשוב שאני שקרן, סחטן של רגשות או סתם דמות שאני מנסה להפיק מכמה קווי אישיות חיוביים שעדיין לא כבו בי.

    אך מעשה שהיה כך היה:

    .

    רציתי שאני ורחל נחזור להיות יחדיו אך לא ידעתי כיצד....

    אינני מכיר את הדרכים הפתלתלות בהן יש לפעול על מנת לכבוש

    ליבה של גבירה אצילית אבל עם רחל הכל היה שונה...

    פעם בהחלט כבשתי אותה.. - אינני יודע ממה ואיך בדיוק הוקסמה

    אך בעובדה יש לי את המספר פלאפון שלה ולפיכך גם אתקשר אליה כעת..

    (אמא איפה הטלפון ?, למה אתם לא מחזירים אותו אף פעם למקום !)

    .

    רחל היתה נוהגת להתגלגל מצחוק בהחשפה לרוח ההומור שלי..

    אז חולני ככל שהתבגרתי להיות - לא יכלתי לחשוב על דרך שונה ממילים של הומור לכיבוש ליבה הרך, הלב בו נטעתי בברוטליות את דגל הכיבוש - אולי היחיד בחיי הבוגרים (בגן הייתי אוהב להתחפש לבחורות אז אני לא מחשיב את כל החברות להתחפשויות).

    .

    הופה - שולח לה הודעה:

    "יום השואה - שמח שיהיה לך !". ומחכה ליד הפלאפון לראות איזה רגש התעורר בה, מקווה שלא שינתה מספר..

    .

    היא שולחת בתגובה:

    "מתי מותק אתה בא אלי ?"

    (לעזאזל! - ככה בנות צריכות להגיב אלי !)

    .

    כנראה זה עבד..

    מי שלא מאמין לי יכול להפסיק לקרוא כבר בשורה הזאת עם הנקודת הבאה בה תיתקלו .

    .

    הלכתי אליה.

    אני לא פראייר ויש להכות בברזל כשהוא חם וכשאתה חייב להכות.

    לא שכחתי חס וחלילה לעצור בדרך לקנות בקבוק יין אדום משובח ב-19 שקל

    וכיכר לחם טרי בשבילי - ככה אני מציין את החג של יום השואה.

    יום השואה זה כמובן לא חג אבל..

    - בעצם - למה אני עובד קשה בשביל לתרץ לכם ?

    בשבילי זה חג, חג החיים של היהודים.

    ניצחון מפואר של בני האור על בני החושך.

    (איך בסוף התירוץ תמיד מביס אותי.. ואני מגיש הסבר מתנצל..).

    .

    באתי בלי חולצה למרות שהיה קריר בחוץ, פשוט זכרתי שהיא אהבה להשען על החזה שלי שעה שהיתה רוכבת עלי.

    .
    הקשתי בדלת, היא נפתחה ו..

    "נשבעת לך - אתה לא נורמלי !"

    אני לא נורמאלי ??

    הוצאתי מהכיס פתקית ותחבתי לתוך ידה - תסתכלי על המשוואה הזו !

    .

    לא באמת ידעתי מה לומר אז ביקשתי שתעצום עיניים ותנסה לדמיין כמה זה שש מליון, היא לא הסכימה אבל שכנעתי אותה כשאמרתי שאני אכין לה בינתיים הפתעה.

    .

    פרסתי את הלחם יפה יפה, מזגתי לנו יין והלכתי להסתתר עירום במיטה.

    היא לא מצאה אותי במשך שעה קלה וכשהשמיכה מעלי התרוממה צעקתי "מזל טוב !", אבל היו אלה האנשים עם החליפות הלבנות מהסוג שעוקבים אחריך בקפיטריות ואז לוקחים אותך בכפייה במכונית שלהם לחדר כזה של בית חולים עם מיטות שאפשר לקשור אותך אליהן.

    .

    הוכנסתי לחדר הזה, הרגשתי הרגשה דווקא סבבית, ביתית כזאת.

    .

    אני נזכר שוב באירועים שפקדו אותי - ואני נוכח לאט לאט שאת הלחם והיין לא קניתי בחנות אלא גנבתי מזקן אחד שהיה מאושפז איתי, ושאל הבית של הבחורה הזו שאיני מזהה כלל נכנסתי אחרי שריסקתי עם אבן את החלונות כי רציתי רק להתחתן איתה.

    .

    אז ככה עלו עלי המניאקים..

    כמו גרמנים באמצע החיים.. באו ושלפו אותי מהמיטה החמה באישון לייל.
    .

    .

    דרג את התוכן: