בר קפה וירטואלי... זהו מקום שבו אדי האלכוהול וניחוח קפה : מתמזגים,מסעירים,מע(א)ירים חושים וטעמים המטושטשים בתרדמה יומיומית.
זהו מסע שבו העולם הדמיוני מכיר ודורש עניינו מעבר לגבולות והגדרות העצמי... מחשבות,רגשות,ותחושות ה\"אני\" ומי הוא אותו אני ? ומי הוא זה המרגיש...חווה...משתנה ?
בר קפה וירטואלי הוא מקום... בו עשן סיגריות מתימר ממרתפי נפש אפלים מקום בו המסכות והגנות הוסרו,התפוגגו עד כלות... בשקיפות הגוף והנשמה
זהו מקום שבו... המוזג מתמזג עם זה המתייסר ביגונו עם זה השותק חופר ,וטומן בזכרונו וזה אשר מרגיש...חווה...והווה בקיומו.
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ממתין לך
ולזריחתך שלך
אז, גם לעת שקיעה
בארגמן דמדומים,
יגע בי זוהר אורך...
כי גם הפריחה
גם הלחות של הבוקר
וזריחתה של החמה
ושקיעת השמש
הרי עוד חולפים בו.
איזה תשובה יפה להפיח תקווה.
תודה
תודה יקירה,
ראיתי שחזרת אלינו עם מחשב חדש?
שבוע מקסים
והגיא -
עוטה רגביו
בכובד כאב
והוא,
שצל החושך
על חיוכו
זה של פעם,
טרם נגעו בו
זוועות עולם,
נפרש לו,
נכנע,
אל מראות
של מוות,
וכשלו עיניו
מהביט,
אל אדרת הרשע
שנפרשה
על אדמתו...
כי גם פריחה
וגם לחות של בוקר
וזריחתה של חמה
ושקיעת שמש,
הרי עוד חולפים בו,
שבים ובאים
מרכינים ראשם,
אל אתמול,
ומעירים לנו
את הדעת
על ימי תום
שרעדו
אל מול תהומות
זוועת אנוש...
כתבת מקסים!
*
גם אני אהבתי...
שאתה בא לבקרני ומפרגן ,
חיבוק גדול .
תודה רוב,
לעיתים מתוך דממה כואבת ,
עולה שאלה ,שלא התשובה עליה , העיקר
אלא הדרך...
כן, בערך כמו השתיקה....
עמוק ידידתי הותיקה... עמוק מאוד .
אהבתי.
שאלות שאין להן מענה לעיתים
ולעיתים התשובה נמצאת בכל אדם
והיא - דממת השתיקה הקורעת את הלב.
תודה לך חני ורק טוב תמיד
רוב
מייד חשבתי עליו...
נו, זה שאסור להגות את שמו...
אבל אז - אמרתי לעצמי: זה קל מדיי, פשוט מדיי...
המשכתי לחשוב...
ובעצם, לדעתי "לא יודע" היא תשובה נפלאה,
ממש כמו "ככה", ועל זה אפילו יש לי פוסט...
ולפעמים "אין תשובה" היא תשובה כהלכה!!!
תודה לני,
המוזה באה היום אחרי חצות,
ומי אני שאסרב