| נכנס הביתה והיא עומדת שם בוכה. קראתי את היומן שלך היא אומרת. אני נזכר, השמן מכניס אותי לחדר מואר בכתום. זול מידי לטעמי. " אינה עולה חמישים לעשר דקות וויקה עולה כפול, אבל תאמין לי, שווה כל גרוש" הוא אומר ומחייך אלי חיוך של אחד שיודע. ויקה אהובתי, מחר כל זה יסתיים ונוכל להיות ביחד. אני מכניס את היד לכיס וממשש את הסכין. בן-זונה, אני יראה לו מה זה " שווה כל גרוש". דם.היא בוכה. " איך אני יכולה להישאר איתך. אני כבר לא יודעת מי אתה. זה אמיתי ? מה שכתוב שם זה אמיתי או שאלה עוד כמה המצאות של המוח החולני שלך ? אמרתי לה לא להתקרב ליומן אבל לך תסמוך על בן-אדם. היא מתחילה לרעוד. הקיץ רק התחיל. |