| ביערות החושך
בין נימים וורידים,
איברים עוד זבים
את שנות דמעתם.
משוטטת שלמת גוף,
קטועת לב,
קטונתי לכאוב בעיניי
את עשן להטם.
ממרחק, יערות הפחד
עצים הזויי מחט
מליוני פיות סדוקים.
אך אוזניי אטומות .
מגע עלי השלכת
דבק בי, שוקע בזעקתם
תחת רגלי. ©כל הזכויות שמורות לרבקה דמירל |
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים
אני רואה בשלות בכתיבה שלך
תודה.
שוקעת זעקתם תחת רגלייך
וזה מרגיש כמו שואה
כמו מוות
והכתיבה עוצמתית כל כך .
תודה לך על תגובתך החמה.
איברים עוד זבים
את שנות דמעתם.
משוטטת שלמת גוף,
קטועת לב,
קטונתי לכאוב בעיניי
את עשן להטם.
יקירתי , אם את מרשה לי !!!
הייתי קוראת לשירך שיר גאוני !!!!!!!!!!!!!!!!
כי זה באמת גאוני בעיניי היכולת שלך להגיד ולתרגם במילים דברים כל כך קשים שאולי השכל והרגש לא מסוגלים לקלוט ולהבין !
*
תודה איריס
תודה
שבת נפלאה לך
קשה.
מצמרר.
חוסר אונים.
כל כך יפה כתבת אותם.
תוכן מצמרר
והכתיבה יפה.
}{
תודה לך
וברוכה הבאה.
"משוטטת שלמת גוף, קטועת לב"
צער וכאב שלובי זרועות, יש רגעים שנביט בחיוך קדימה,
האופק חובק עולם טוב יותר, ואת אשה יפה, לרגע אל תשכחי זאת....
תודה.
תודה
תודה.
ריקי -
יערות הפחד
כואב שירך מאד
שלמת גוף,
קטועת לב
תודה ריקי.
תודה כחול.
תודה
מגע עלי השלכת
דבק בי,
שוקע בזעקתם
אוויי ריקי, מקסים.
דווקא היום אני נטולת כוכבים והייתי רוצה להאיר כל כך הרבה עצבות בפוסטים.
סליחה.
תיאור מצמרר ריקי..
את מצליחה במילותייך להמחיש מול עיננו את יערות החושך,
כאילו אנחנו עומדים שם ומביטים מאותה הזוית שאת עומדת..
" משוטטת שלמת גוף,
קטועת לב, "
מדהים..
יערות הפחד.
אוזניים אטומות למשמע הכאב.
יפה מאד.