הרגשתם פעם שאתם נורא שונאים מישהו וניסיתם להיזכר איך בעצם הגעתם למצב הזה?

כמה קל לנו לשנא וכמה קשה לנו לאהוב.

שנאה מתפרצת ברגע ומאותו רגע היא כמו כדור שלג שגודל וגודל ואין ממנו דרך חזרה.

אהבה מגיעה אחרי מערכת יחסים שעולה לאט לאט שלב אחרי שלב מדרגה מדרגה, אין קיצורי דרך, אין מעלית פלאים.

שנאה לא צריכה שימור וטיפוח, היא כל הזמן שם...מציתה עוד ועוד.

אהבה דורשת אנרגיה והשקעה אין סופית לרוב דו כיוונית.

חשבתם פעם איך אהבה כל כך גדולה שנבנית שנים על גבי שנים הופכת לשנאה ברגע אחד?

איך יכול להיות שהאדם שאתה כל כך אוהב הופך יום אחד לאדם שאתה שונא?ואולי בעצם הבעיה היא אצלנו וצריך להתחיל הפוך?

אפשר לשנא מישהוא ואחרי זה לאהב אותו?

אולי בעצם האהבה המטורפת הזאת שיש לנו כלפי מישהוא זה שנאה ואנחנו לא יודעים לזהות את ההבדל?

הגבול כאן כל כך דק שלא ברור למה קוראים לו גבול, הוא כל כך דמיוני שכשאתה חוצה אותו לוקח לך המון זמן להבין שבעצם עברת את הגבול.

עברנו מאהבה לשנאה, מחברים לאויבים, משותפים למתחרים.

איך קורה שאדם שאתה אוהב אהבת נפש גורם לך כזה מפח נפש?  

זה בגללו? זה בגללך? זה פיתוי שהוא לא עמד בו, זה פיתוי שלא עמדת בו?

יש את הקטע הזה שבני זוג מחליטים להתגרש ואז מתחילה מלחמה....

הרכוש, הילדים, הכלב וכל דבר אחר אפשרי שכל עורך דין מוצא לנכון שיכול לשמש כסחיר למיקוח במשא ומתן מתקבל בברכה.

פתאום אתה מגלה שאין לך מושג למי היית נשוי ומה הוא מוכן לעשות וכמה רחוק ללכת בשביל לנקום בך שהרסת לו את הפנטזיה של "וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".

אף פעם לא אמרו באיזה שנה יהיה "עצם היום הזה" וכמה שנים זה נחשב

 "אושר ועושר" מוצלח.

אולי אם היו מראש מגדירים באגדות עם הנסיכה והאביר ש:

5 שנות נישואים זה טוב, 10 שנים טוב מאד, 15 שנים מצוין,

20 שנה והלאה מדע בדיוני,היינו מקבלים יעדים ראליים לזוגיות,

יכולנו לבחור איזה ציון יספק אותנו ולא היינו נמצאים במצב שבו היעד הוא אין סופי, הסיכוי להגיע אליו רחוק, אין קו סיום מוגדר מראש ואנחנו רוצים סיום טבעי כממוצע במדינה (גיל 80+-).

אם היינו מבזבזים את כל האנרגיה שאחנו מוציאים כשאנחנו שונאים על להשקיע באותה מערכת יחסים, סיכוי גדול שהיא לא היתה מגיעה לסיומה טרם זמנה.

תחשבו על זה בפעם הבאה שניה לפני שנדמה לכם שהגבול מתקרב אליכם.

תחשבו כל פעם שניה לפני שאתם אומרים למישהו "אני אוהב אותך" למה בעצם אתם מתכוונים ולכו עם זה עד הסוף (המר/הטוב).