כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    אז מה לעזאזל מהירות החושך?!?

    החיים.
    מנקודת המבט שלי בלבד.
    רעיונות, תובנות, מחשבות וחוויות מדרך קצת אחרת.
    על יזמות, על לנסות, על לחלום ועל לצאת לרדוף אחרי זה...

    שוב אני - והפעם אצלכם בטלוויזיה

    4 תגובות   יום שלישי, 20/2/07, 02:51
    סיבוב שני. עוד אחד לגלידה.
    נתחיל מהסוף. הופעתי היום בטלוויזיה. פעם ראשונה.
    אומנם מדובר בערוץ אחד, ככה שלא סביר שפרט לסבתא שלי (שאני מאוד אוהב) וכמה דודים ודודות מישהו באמת ראה את זה – אבל יש תיעוד מצולם.
    מחר אולי אני גם אעלה אותו לפה (שומר על מתח – שלא תפסיקו לבקר…)
    בכל מקרה – מאחר וסביר שברמה העובדתית זה לא ממש מרגש אותכם כמו אותי, אני אנסה לתת איזו זווית קצת יותר מעניינת.
    האייטם היה על נובה. למצטרפים החדשים – זאת העמותה שהקמתי ואני מנהל מזה שלוש וחצי שנים. נובה – ניהול ואקדמיה בשירות הקהילה, נולדה מתוך אמונה שצריך ובעיקר אפשר לעשות משהו.
    זה קרה בסביבות ויקי כנפו בואכה ירושלים, אי שם ביולי 2003.
    בית קפה צפון תל-אביבי, הפוך קטן חזק ורעיון.
    הרעיון בבסיס היה ללכת לעזור למפעלים בנגב.
    למה נגב?
    ככה.
    וגם כי יש לי חיבה מיוחדת אליו. עוד מימי דג"ם – העמותה הראשונה שהקמנו בגיל 17, לישוב הנגב אם תהיתם, אבל זה כבר עניין לפוסט אחר. מהון להון, הרעיון דרש תרגום למציאות, אז נסענו לטייל בדרום ולראות מה אפשר לעשות שם. בעברית קוראים לזה לדבר עם אנשים.
    יומיים הבהירו לנו שמפעלים זה רעיון נחמד, אבל אף אחד לא ייתן לחבורת סטודנטים תל אביבים, חביבים ככל שיהיו, לחטט לו במעמקי ספרי החשבונות של המפעל פושט הרגל שלו, ובוודאי שאיש לא ירצה עצות מחבורת בני 23. אפילו אם הם מוכשרים כמונו.
    חבל, אבל אלה החיים.
    נתקלנו בעמותת "גוונים" שמפעילה בין השאר מפעל לפגועי נפש באשקלון, והבנו שגם הם יכולים להסתייע בנו.
    ארגנו 10 חבר'ה מהנדסת תעשיה בת"א, יועץ עסקי שנתן לנו כיוון ויצאנו לעבוד.
    הייתה חוויה די מטורפת.
    כל שבועיים שתי מכוניות מלאות יורדות לאשקלון לאסוף נתונים ולנסות לייעל מפעל שמעסיק 120 איש. לא פשוט.
    אגב, לייעל לא כולל לפטר אנשים. וגם לא לזרז את העבודה שלהם, להרע את התנאים שלהם או לגרום להם לעבוד במה שיפגע בשיקום שלהם. חתיכת הרבה אילוצים כובלים – אם ננקוט בלשון הנדסית…
    שלושה חודשים באשקלון, כולל ביקור חשוב במחסן של העמותה הבהירו לנו דבר אחד. יש להם עודף ייצור. המחסן מפוצץ מוצרים.
    יש רק בעיה אחת.
    אף אחד לא קונה את זה… (ככה זה עם חנויות באזור תעשיה צפוני של אשקלון בקומה שנייה של מפעל שיקומי… לא ממש נגישות לציבור הרחב…)
    הקונספט שגובש היה לתת להם כלי שיווקי. חנות. עם עדיפות למרכז הארץ.
    מקום שימכור את התוצרת שלהם במחירי שוק, ויגדיל להם את ההכנסות. ההכנסות אגב הן המשכורת הישירה של המשתקמים – פגועי הנפש. יותר הכנסות = יותר משכורות למשתקמים. לא מורכב.
    בקיצור, נעשה תהליך. 12 חודשים של עבודה מאומצת, של בחינת חלופות, גיבוש של כמה עמותות שימכרו שם, איתור שותף עסקי (קבוצת פישמן והום סנטר), ניתוחי רגישות, תוכנית שיווק, תמחור, עיצוב מוצר ובניית תדמית ועוד ועוד ועוד. המון אנשים נרתמו לתת יד.
    החנות נפתחה בנוב' 2005.
    בשנה הראשונה היא הגדילה את הכנסות המפעל באשקלון ביותר מ- 400%. אגב היא מוכרת מוצרים של 15 עמותות נוספות.
    כל זה בשביל לבוא ולהגיד שעשינו משהו מהרעיון.
    מאז היו לנו עוד למעלה מ- 30 פרויקטים. לא פחות מרתקים.
    אגב, אני מבטיח להביא עוד כמה סיפורים בהמשך.
    ניסינו לתקשר את זה המון זמן. כתבה שתעזור לעמותה למנף פעילות. למצוא שותפים עסקיים. היינו צריכים יחסי ציבור בטירוף.
    המודל העסקי של נובה (עמותה – וללא אף מקבל משכורת, כולם כולל כולם מתנדבים) חייב אותנו ביכולת שיווק ויח"צ.נאדה.
    לא הודעות לעיתונות. לא כתבה בעיתון. לא אזכור בטלוויזיה. כלום.
    חצי כתבונת בגלובס ואזכורון בוואלה.
    שלוש שנים של עבודה ואין כלום. ומי שמכיר אותנו בנובה יודע שזה רחוק מלהיות ברמה האישית שלנו – העמותה באמת הייתה צריכה אוויר לנשימה.
    ופתאום יום אחד מתקשרים ממבט לכסף. בלי קשר לכלום. שמעו במקרה, דרך חבר, ונשמע להם מדליק.תוך יום ורבע נולד אייטם. בשידור חי.
    אגב, פרגון גדול למערכת ולמנחה – מרב מילר שנתנה במה אוהדת ומכובדת. ועל הדרך גם למר ירון מירלמן (כן – מדרכמה) שנתן כתף ועזר להתכונן קצת כמו שצריך סתם כי הוא איש יקר ומאמין בנו.
    הייתי היום בטלוויזיה. עבר די בשלום. לא יודע אם יצא מזה משהו, אבל זאת התחלה.
    מוסר השכל אתם שואלים?
    שאם אתם מאמינים במשהו לכו איתו עד הסוף.
    עם כל הלב.
    באופן לא תמיד מוסבר, לרוב קורים דברים טובים בסוף. פשוט לא תמיד מהזווית שציפיתם – אז שווה להיות קשובים כל הזמן.
    הווידיאו מ"מבט לכסף" יהיה פה מחר למתעניינים, וכל מי שיש לו משהו לתרום לדיון, או סתם נשמע לו מעניין – יודע איך להשיג אותי…
    יאללה – רק בריאות וחיוך לדרך, השאר פתיר.
    לילה טוב בינתיים.
    עידו
    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/2/07 02:06:
      בעיקר - אבל לא רק.
      אתה מוזמן לפנות (או להפנות) אם יש לך רצון להתחבר אלינו.
        22/2/07 19:06:

      רק סטודנטים מתנדבים?

        22/2/07 01:44:
      תודה איש.
      אתה יקר לנו.
      עידו
        20/2/07 07:52:

      אהלן עידו!

       

      תודה רבה על הפירגון. 

      מי כמוך יודע עד כמה אני מזדהה ומעריץ את היוזמה המכונה 'נובה'.

      'נובה' ... שם מעניין לעמותה מעניינת הרבה יותר!

       

      סטודנטים שמקבלים הזדמנות מדהימה לסטאג' עסקי מקצועי + הנחייה מקצועית בעבודה עם עמותות אמיתיות (אנשים שהם עילוי - אחד אחד ... לך אולי לא נעים לומר אבל אני אגידמגניב !).

       

      עמותות שמקבלות הזדמנות מדהימה לשפר את יכולותיהן בהיבט ההתנהלותי (בעזרת הצוותים המעולים של הסטודנטים והדרכת אנשי העסקים) ובכך למקסם את התרומה שלהם לחברה.

       

      עסקים שמקבלים הזדמנות לתת משהו אמיתי נוסף לחברה - לחנוך ולהדריך מקצועית קבוצת סטודנטים שכזו - שפועלת עם עמותה המזוהה עם החזון החברתי של של העסק.

       

      עידו - סיכמת את הפוסט בצורה מושלמת, לכן קטונתי מלהוסיף. אמרת: אם אתם מאמינים במשהו, לכו איתו עד הסוף!

       

      מהיכרות איתך, אתה גם הולך עד הסוף ואתה גם עושה את מה שאתה מאמין. הייתי רוצה לראות עוד אנשים כמוך עם כל כך הרבה מודעות חברתית וכל כך הרבה עשייה ברזומה.

       

      הקפה הזה, 'מרקר קפה', מאוכלס באנשים מרתקים. את חלקם יצא לי להכיר אישית, עם חלקם שוחחתי בעקבות הצטרפותי לקפה ואת השאר - בטח אכיר בהמשך הדרך.

       

      אני משוכנע שמי מהאנשים המצויינים שגולשים כאן, יעשה לטובת מינוף תקשורתי של 'נובה'. למה? כי זה מיזם מדהים, כי זו עשייה למען החברה (שזה בעצם ... אנחנו!) המשלבת את הגורמים הנכונים במינון המתאים וכי זה בדיוק מה שהמדינה שלנו צריכה. במיוחד בתקופתנו אנו.

       

      עם המון כבוד והערכה,

      ירון.. 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ido.sum
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין