להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1002 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3017 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2478 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1339 צפיות
פוסטים אחרונים
מחבואים עם צולע
| הילדות שלנו. יש אנשים שהיו מוכנים לשלם הון על מנת להשיבה.
תופסת, מחניים, מחבואים, כדורגל, כדורסל, קלאס, גומי, שבע אבנים, ושאר המשחקים שהיו בזמנו, כל אלה שייכים למרבה הצער לנחלת העבר הרחוק.
אשקר אם אומר שבא לי לחזור לשם. לא פשוט להיות ילד "בריא" בתוך חברה "נכה". אבל גם אין את מי להאשים. זהו טבעם של ילדים, להיות חדים, בוטים, מלגלגים, משפילים, ומותירים פצעים שרק הזמן יכול לרפא במידה והוא מוצא לנכון.
אני כן רוצה לחזור אל משחקי המחבואים. שם, במגרש ההוא, הרגשתי מלך העולם.
היינו שמונה. אין מצב שאעמוד לספור ראשון. אחרי הכל, יש יתרון בלהיות "בריא". ההוא שספר, נאלץ לספור עד אלף אבל בכפולות של עשר. ולאט, לאט לאט, על מנת שאספיק להתחבא.
די מהר חברו אלינו עוד ילדים, משכונות אחרות. לשחק מחבואים עם צולע היה הדבר החם. הרבה יותר חם מדאלאס, מנהרת הזמן וסטיב אוסטין.
ולמה ?
בשעה שהמסכן ההוא נאלץ לספור עד אלף, היינו עולים, מכינים פרוסות עם שוקולד, יורדים, מתחלפים בסנדוויצי'ים, וצוחקים על הטמבל ההוא שעדיין עומד עם פניו כלפי העמוד ונמצא מעט לאחר השבע מאות.
שבע מאות שישים, שבע מאוד שבעים, שבע מאות שמונים, שבע מאות תשעים, שמונה מאות.
אז מי הבן של זונה שאמר שנכות היא מילה גסה ?
רוצים לשחק ? סבבה לגמרי.
להלן כללי המשחק :
Pשטות - את עומדת ראשונה. בכפולות של עשר עד אלף עם מרווח של שלוש שניות. nirit - את אחראית על הסנדוויצ'ים. (עם "נוטלה" ולא "השחר"). h.d - תפקידך לשמור על הישבן שלי (אחרי התגובה שהשארתי אצל blue יצא לי שם של מתחנגל). Blue - אתה אחראי ש- h.d לא תחפף בשמירה. על המצפון שלך. קסם - את אחראית על טהרת כללי המשחק כמו גם להותיר אחרייך שובל של קסמים. אור-ית - את אחראית על ערכת העזרה הראשונה. איימי לי - יש לך אישור ממני לחלק כאפות למי שמפר את הסדר. לבנה - הילד הפנימי שלך מעולם לא נראה מאושר יותר.
כל העומד מאחוריי, מלפניי, ומצדדיי - הוא העומד !!!
הפוסט נכתב בהשראת החיוך המתוק של היידי בת ההרים. מת על החיוך שלך יפה ש-את, על אחת כמה וכמה שיש בו שתיקה מבוישת.
|
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (73)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה לך לספור עד אלף.
צר לי יקרה שלי.....השמועות אומרות שלמשחק עומד להצטרף עוד צולע. אני בטוח שאם עד אלף את טובה...מה זה בשבילך עד אלפיים ?!
שבת של אהבה דארלינג.
10 20 30 40 50 60 70 80 90 100
(הייתי דווקא מאוד טובה במשחקי רחוב )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 200
(ושיחקנו כל כך הרבה משחקים .. )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 300
(הרב משחקים של בנים עם כדור )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 400
(אבל זה היה כל הכיף .. )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 500
(מהאחרי בית הספר עד שמונה בערב )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 600
(פעם אחת אפילו נתנו לי להיות המנהיגה)
10 20 30 40 50 60 70 80 90 700
(חגים היה הזמן הכי כיף , גם יותר זמן בשכונה )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 800
(גם לא הייתי חייבת ללכת לבית הספר )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 900
(שנאתי את בית הספר , גם הם לא אהבו אותי )
10 20 30 40 50 60 70 80 90 1000
(מי שעומד מאחורי ומצדדי ומעלי ומתחתי הוא הסופר )
אחת שתיים שלוש ..
איזה כיף לי שבשכונה שלי החוקים משתנים.
איזה כיף לי שבמשחק שלי, את הכי "בריאה" שאני מכיר.
ברוכה הבאה יקרה שלי.
נ.ב.- צר לי אבל חוקי המשחק חלים גם על תושבות חוץ. באת הנה אחרונה אז תתחילי לספור ... ועד אלף ובלי לחפף
גם אני הייתי ילדה "בריאה" ואני יודעת טוב מאוד מה היא אכזריותם של ילדים ..
אבל בשכונה .. בשכונה הכל היה אחרת ..
פשוט לתת לך נשיקה על החיוך שהעלת על פניי
עם התשובה שלך ....
תמיד מרגישה צעירה, הגיל זה סתם משהו שנמצא באיזה תעודה כחולה כזאת.
היה כייף להזכר במשחקי הילדות שלנו, כיף שכתבת.
ויאללה מתי משחקים גוגואים
ערב נפלא וקסום לך
מי אמרה רוצה ולא קיבלה ?
הזדקנו ? מעולם לא נראית כל כך צעירה יקירה שלי.
בשביל זה אני כאן, לשקף לך את הילד הפנימי שלך שאינו נופל מיופייך החיצוני.
אז עכשיו שהבנת שאת בת 19.5 ... את באה לשחק איתי מי קרוב לגיר בגוגואים ?
שבוע נעים .... ותודה על הקסם שהשארת.
תודה יקירה שלי.
שבוע מדהים שיהיה.
תודה.
וברוכה הבאה אל מילותיי.
רונה שלי,
יכולת לחסוך מעצמך את ההקדמה ולהגיד ישר שאת רוצה לשחק איתי אבא ואמא
תודה יפה שלי. מקסים בעיניי אותו התרגיל שלימד אתכם למצוא אפשרויות יצירתיות ... אין ספק שזה גם משפר את יכולת התנועה ואת הקואורדינציה.
מעולם לא חשבתי שמשחק מחבואים יכול להתאים גם למבוגרים....זה רק מחזק את אותה קלישאה שאומרת "לא חשוב הגיל....העיקר התרגיל"
שבוע יפה כמוך אהובה.
היי גם אני רוצה.....
זה רק מראה כמה הזדקנו, לא? כל המשחקים האלה..
ומה עם גוגואים שהיינו עושים מהם משרוקיות? וחמש אבנים?
נפלא !!
*
מקסים איילי
תראה כמה חברים באו לשחק איתך..
כשלמדתי מחול היה לנו תרגיל כזה בו היינו צריכים ליצור לעצמינו מגבלה גופנית ואז לראות מה כן יכול לנוע , זה תרגיל המלמד אותנו למצוא אפשרויות יצירתיות נוספות על אף המגבלה.
ואתה.. שהפכת את הניכות לאיכות ואף ליתרון, מלמד אותנו דבר או שניים על אומץ ועל חוסר מוגבלות, חורז את מילותיך בקסם, משחק מחבואים ברחבי הקפה....
תודה, יקרה שלי.
מעולם לא נהניתי לשחק מחבואים כמו שאני משחק אתך. אחרי הכל, יש כאן אחת שאחראית על העזרה הראשונה, אחת שאחראית על קייטרינג, אחת שדואגת לישבן שלי, אחד ששומר עליה, אחת ששומרת על הסדר, אחת שחוזרת לימי ילדותה, ועוד המון חברים שבאו להוציא את הילד הפנימי שלהם לאוויר העולם.
ובנוסף לכל זאת....אני גם מסמיק.
סבבה להיות נכה. סבבה לגמרי אפילו.
שבת של סומק, מילים, ואהבה.
היי יפית
כאנשים בוגרים בידינו הבחירה,
אם בנכות או לחילופין בצמיחה באהבה שלנו את עצמנו ואת האחר.
כל אחד יכול ל"הציל" רק את עצמו, ולמעשה בעקיפין להשפיע גם על הסביבה
והכי חשוב זה לשחק...
שיהיה אחלה יום
ואתה אייל, יקר, אני מוכנה לנסות לגרום לך להסמיק מתי שתרצה
עזבי אותך מכוכבים דפי,
שובי בשביל לטעום מהסנדוויצ'ים של נירית ולהוציא את הילד הפנימי שבך לאוויר העולם .... זוהי מטרת הפוסט
שבת של אהבה.
ימית יקרה,
ריגשת בי. מודה שמעולם לא נהניתי לשחק כך מחבואים. מודה שכבר המון זמן לא שחררתי את הילד הפנימי שבי. ומודה על שאת שותפה למשחק. אין מאושר ממני לשחק אתך במגרש המשחקים של נפשי.
תודה על מילותייך. נוכחותך כאן תמיד מעלה בי חיוך. נהניתי לא פחות.
ערן יקר,
אני בטוח שגם אתה, תוכל למצוא באותה ילדות רגעים קטנים של אושר. מעבר למסר, אין לי ספק בכלל שתדע להיות האבא המדהים שיעניק לילדיו את מה שצמא היית לקבל.
אשרי ילדיך שיצפו בך סופר עד 300, משחק איתם וחוזר אל הילדות שרצית.
אוהב אותך. אתה הכי בריא שזכיתי להכיר.
Pשטות יקרה שלי,
בהתחלה לא התאים לך לספור עד 1,000,
אח"כ אמרת שהריח של השוקולד מביא לך תחושה של סטלה,
אח"כ התחכמת בי במשחקי לשון,
עכשיו את מבקשת שאסתום.
הבנתי אותך.
נשבע לך ברגל הישרה שלי, שהשריטה הבאה שלי תספר על "רופא צולע ואחות שרוטה" , ואת הולכת לככב שם ..... או כמה שאת הולכת לככב שם. נשבע לך שאחרי הפוסט הזה את תסכימי לספור עד 4,000 , להכין 400 סנדוויצ'ים עם עמבה, וללכת לרקוד במסיבות של חיילות משוחררות
עכשיו אשמור על זכות השתיקה.
מאי שלי,
הזכרת בי נשכחות. לצולעים עם עיניים כחולות יש הטבות מיוחדות בקלאס. הם לא קופצים על המרצפות, הם הולכים עליהם. וזה אפילו בסדר אם הם דורכים על סימני הגיר.
לפעמים סבבה להיות נכה. רק לפעמים. אז מה את אומרת ? שנצלע ביחד לעוד ניצחון של משחק ילדות ?
יפיתי,
למרות הנכות העצובה הזו שקיימת סביבנו, יש כאן אנשים טובים שהם באמת בריאים וטובי לב. את למשל היא אחת מהן. את ושאר חברייך לקפה שיודעים להבדיל בין טוב לרע, בין מר למתוק, ובין עיקר לטפל. נדיר למצוא את אותם בריאים אבל אני חש את עצמי בר מזל על שמצאתי, על שמצאו הם אותי.
את בעצמך אם, את לא צריכה לחכות כמוני ... עד שזמני יגיע, שחררי כבר עכשיו את הילד הפנימי שלך וצאי לטייל איתו לאוויר העולם יחד עם גוזלך הרך.
תודה. פירגנת בי.
ריקי יקרה,
אכן לא פשוט אך בהחלט לא בלתי אפשרי. את אישה מאמינה, ומי כמוך יודעת תפקידן של נשמות. הפוסט הבא שלי (שעדיין בתהליכי כתיבה) יעסוק בתפקיד שלי עצמי, כאן, עלי אדמות. אז אולי תביני, ואולי באיזה שהוא מקום אבין גם אני, את הסיבה להיותי "בריא", את הסיבה להישאר ילד בנפשי, בדיוק כשם שאת רוצה להישאר ילדה של נצח.
ד"ש לקייטנה ותודה על מילותייך הטובות והמפרגנות.
אייל יקר
היפה בהתבגרות הוא שעכשיו יש לך כל כך הרבה חברים לשחק איתם,
אולי חברת המבוגרים פחות נכה, ואולי דרכך כמבוגר יותר בריאה
אז מי צריך לחזור לשחק בילדות כשאפשר לשחק בבגרות...
כאן כאיש של מילים, אתה כל כך לא צולע, כל כך יציב בדרכך, משחק ונהנה,
זוכה לחברות, לחיזורים, כולם רוצים להיות שותפים במשחקך
כל כך יפה, מרגש, רצוי.... נהנית איתך
היי אייל,
איזה פוסט. קשת שלמה של תחושות.
בדרכך המיוחדת ובחדווה הצלחת להשיב כאן את כולנו לתחושות וזכרונות הילדות, אבל הפוסט הזה הוא הרבה מעבר למשחק ילדים.
המסר!
המסר.
כן, באמת כדאי שתשתוק.
(אני רק מחזקת את מה שאמרת)
כן. כן. לכו לשחק לכם.
סוף סוף הקלאס יהיה פנוי, רק בשבילי :)
"אוי,הפשטות של פעם" - אמרה ונשמעה כמו זקנה תרח
מאז גדלנו ויחד איתנו הנכות בסביבתנו
למרות, שהיית רוצה לחשוב שאדם מתבגר, גדלה חוכמתו
וסבלנותו, אך לצערי לא כך הם פני הדברים.
כתוב מקסים, עשה לי חשק לשחק.
לא פשוט להיות ילד "בריא" בתוך חברה "נכה"
מאוד אוהבת את מה שכתבת.
בגלל שיש לי -6 ילדים (הקייטנה שלי) אני משחקת עדיין את משחקי הילדות.
ורוצה להישאר לנצח ילדה.
תודה על מה שכתבת - מקסים.
קסם שכמוך,
ידעתי שהמשחק לא יהיה משחק בלעדי הנוכחות שלך.
איני צריך שום מחבוא כאשר את כאן ... שובל הקסמים שלך מספק לי את ההסוואה המושלמת
שבת של אהבה.
אסף יקר,
המשפט שלך נגע בי. כמה נכון.
אמנם על הנכות שלי הזדכיתי בבקו"ם לפני 11 שנה (אפילו שהזונות לא רצו לגייס אותי), אבל החברה הנכה שלנו כל כך שסועה, כל כך נטולת ערכים, כל כך חולה ... עד שנראה לי שאני האדם הכי בריא כאן (כמו גם חבריי לחיים ולקפה). מצד אחד זה מחמיא....מצד שני זה מבאס להיות במיעוט.
מאחל לילדים שלי לקרוא את התגובה שכתבתי לאו-רית
(לא בא לי לעשות את זה רק כאשר הם ישנים)
שבת שלום, יקר.
איפה שלא תהיה
והיכן שלא תסתתר
תמיד יגלו את היפה הבריא ש-בך
אייל המרגש..
"לא פשוט להיות ילד "בריא" בתוך חברה "נכה"
כמה נכון -
אך להיות נכה בחברה נכה, זה קשה פי כמה..
התוצאה של ההשראה שאתה מקבל מהסביבה ומהיוצרים בה, ראויה להערכה..
גם אני מתגעגע לפעמים לימי הילדות,
אך חווה אותה דרך עיניהם של ילדיי היום, חש אותם וחי איתם את הרגעים הקסומים
והקסומים פחות..
דרכם אני חוזר מדי פעם לאותם ימים ומה אגיד לך אייל,
כלום לא השתנה..(לטוב ולרע)..
מבטיח ש- h.d לא תחפף בשמירה :)
שבת קסומה
די נו....
טוב תמשיכי כפרוש ..... מבטיח לעשות ים של פאדיחות .... רק תמשיכי
כל כולך נכס, אתה לא יכול ליחס חשיבות רק לאיבר אחד בגופך זה לא פייר כלפי האחרים,
.
ואתה עושה פדיחה אחת אחרי השנייה...
ואני נהנת מזה
ארץ עיר אולי ?
טאקי ?
יו יו ?
סנוקר ?
גולות ?
גוגויים ?
כל התשובות נכונות ?
רק תבחרי
שונאת מזרקים, וגם דם
יש עוד משחקים?
יפה שלי,
נראה לך שאני מסוגל בכלל לסמוך על Pשטות ? ... הישבן שלי הוא הנכס היקר ביותר שלי (אחרי העיניים והלב). אני נוהג לבחור את שומריו בקפידה רבה.
אני ידעתי שהיא תסרב. או שלא. אוףףףף נראה לי שעשיתי את הפדיחה שלי הבוקר וכדאי שאשתוק.
אבל את יודעת שכוונותיי היו טובות .... נכון ?
אני בשוק, לא מאמינה עליך ... נתת לי תפקיד, אמרת לי שאני מיוחדת, יקרה כתבת לי, אמרת ש"הישבן שלך מעולם לא היה רגוע יותר", ועכשיו בכזו קלות אתה מוותר ונותן אותו למישהי אחרת, מיוחדת אבל אחרת ...
אני כבר מתאר לעצמי את מה שיילך שם....
החיוך שלך, שם, מאחורי העצים,
הצליעה שלי, עם המקל,
חסרים כאן רק דנה אינטרנשיונל ועידן יניב ויש לנו כאן סרט הודי.
היא מרחובות, יש לה 12 ילדים !
והבית שלה תמיד פתוח.
יש מצב שאני ואת הולכים לבני ברק ומצטרפים אליהם ?
היא מבני ברק בכלל ?
טוב מה נסגר עכשיו ?
אם בא לך לקחת בעלות על התחת שלי, אין לי בעיה עם זה. רק דברי קודם עם זו שקיבלה על עצמה את התפקיד. נראה לי שהיא לא תוותר לך בקלות. דווקא עושה רושם שהתפקיד אפילו מתאים לה והיא די מוחמאת מזה
אני מוזמנת הערב אצל אמי,
כך שסירים על הגז יש לי רק עבור ארוחת הצהרים.
אז מה אני אחרונה שהצטרפתי? עד אלף...? איזה באסה..
טוב נו...
עשר, עשרים, שלושים...
שוב איננו מסכימים!
אין בעיה בהכנת הסנדויצ'ים, ההפך, אני חושבת שיש בי כישורים לכך. אבל -
השחר ולא נוטלה! ככה.
יש לי דודה שהיא דתייה, הילדים שלה עדיין משחקים למטה בכל המשחקים שהזכרת,
כל פעם שאני שם אני נהנית לחזור בזמן
כוכב
אוהבת,
תמר.
אכן עשית את הפדיחה שלך על הבוקר
ז'קי יקרה,
המשחק פתוח לכולם. אלו שציינתי ברשימה מעלה הם רק משקיפים.
אבל אני חייב לומר שכללי המשחק אומרים שמי שמצטרף אחרון הוא העומד.
את בטוחה שיש לך זמן הבוקר לספור עד אלף ? (אין לך סירים של מטבוחה ודגים על הגז ?)
אוי סליחה - טעות....
חשבתי שענית לי...
לוקחת בחזרה את מילותיי...
(פאדיחה)
בכל זאת אתה מוזמן לבקרני
איך צפיתי שכך תגיבי. לפעמים כאשר אני מביט בך, אני חש שאני מביט בנייר פרגמנט.
תשאלי את נירית עם היא מוכנה להתחלף אתך.
אבל אני חייב להזהיר אותך, במידה ונירית מסכימה, אני ואת עולים ביחד להכין סנדוויצ'ים...ואת לא רוצה לדעת מה גורם לי שוקולד נוטלה.
מותק..
שמחה שהזמנת אותי לשחק עמך..
אני אהיה הרופאה?
שבת שלום גם לך , וסופ"ש נעים
נהנית תמיד לקבוץ לבקר... אתה מוזמן לבקרני..
ז'קי
אין בעיה דארלינג,
מתאים לך לשחק איתי רופא וחולה ?
שבת שלום יקירה...נוכחותך כאן תמיד נעימה לי.
היי אייל...
גם אני רוצה לשחק..
אפשר להצטרף אליכם?
ז'קי
אבל אני לא יודעת לספור. אני בלונדינית!
אני רוצה (ז'תומרת דורשת) תפקיד אחר אשר הולם את כישורי.
:-)
שונאת מחבואים,
אפילו אם זה עם צולע
כי תמיד מגלים אותי
תודה על מילותייך הטובות וברוכה הבאה. החמאת בי.
ובאשר למשחק ?! .... וודאי שאפשר להצטרף .... רק קחי בחשבון שהאחרון שמצטרף הוא העומד. בטוחה שבא לך לספור עד 1,000 בשעה 1:00 בלילה ?
בין אם כן ובין אם לא ... אשמח להכין לך הפוך שוב.
יקרה ש-את,
אכן לא פשוט. אומר לך משהו (שמת לב איך את בכל פעם גוררת אותי למחוזות אחרים
) :
לפני מס' ימים ישבתי בחוף הים עם חברה טובה.
צפינו בילדים קטנים בונים ארמונות בחול. ילדים ערומים, נטולי דאגות, נטולי משקעים, נטולי חסכים (במקרה הטוב), מה רע להם ? ... אין להם משכנתא, אין להם שכירות, אין עלייה של מחירי דלקים ואורז .... כל מה שהם רואים זה את הדלי, המגרפה, ואת ארמון החול. אפילו כאשר הם רוצים להשתין הם לא מבקשים רשות בכלל ... משתינים עלינו בקשת ועושים לנו המבוגרים - בית ספר.
חברתי שאלה אותי אם הייתי חוזר לשם .... מה אגיד לך ?!
כילד שלא הלך עד גיל 5, כילד שפירכס עד גיל 4, כילד שראשו היה מוטה ימינה עד גיל 3, וכילד שקיבל ים של "תארים" חדים וכואבים מהילדים ה"נכים", קשה לי לומר לך שהייתי רוצה לחזור.
אבל אין ספק שזה חסר היום. כל מה שיש להם זה מסנג'ר, אי.סי.קיו, פלייס פאקינג סטיישן, ועוד דברים חומריים שלדעתי פוגעים ב"אני העצמי" שלהם וביכולת שלהם להנהיג.
יש בזה משהו עצוב, את חייבת להודות.
תמיד אוהב לרגש ולחייך בך.
תודה על מי ש-את.
נ.ב.-אם את תופסת מישהו שמרמה, פני להנהלת הקפה. תודה.
כותב מקסים .לרגע חזרתי לילדות.
אין ספק שהחברה נכה ואתה הבריא כאן.
אמשיך לקרוא ולהנות.
אפשר לבוא גם לשחק?
איזו נבחרת מצויינת בחרת למשחק המחבואים
ומה לא עושים בשביל פרוסה עם שוקולד אה??:-))
חייכת אותי אייל בטיולך אל הילדות ואל המשחקים של פעם.
אכן לא קל להיות ילד "בריא" בתוך חברה "נכה" אבל אתה
עם הנחישות שבך, כוח הרצון והיכולת הוכחת שהכל אפשרי,
וחלומות הופכים למציאות.
התמימות הזו....איפה היא איפה...
קדימה...תמשיכו לשחק לכם...אני אצפה בכם שלא תרמו:-)))
מה שאני אוהב אצלך זה את הדקויות בהן את מבחינה ועליהן את גם כותבת במצוינות.
רק מילותייך ואני. אין כמו לסגור כך את היום.
לילה מתוק.
ניריתי,
שכחתי להגיד לך שהיידי אוהבת פרוסה עם מטבוחה
סופ"ש נעים, יקרה ש-את.
לא פשוט להיות ילד "בריא" בתוך חברה "נכה".
יפההההההההה
ועוד פעם כתיבתך מלווה אותי אל סוף היום
אוהבת לקרוא אותך בלילה ...
בלי רעשים סתמיים של יום יום מסביבי , רק מילותיך ואני
לילה טוב
אוריתי שלי,
ידעתי שכך תגיבי. בהן צדק.
איפה הזמנים ההם ?! ..... ימים בהם שיחקתי ברופא וחולה ... ימים בהם מי שמע בכלל על עכבר, מקלדת וצג .... ימים בהם היינו עושים מ ח נ ה על העץ , קוטפים תותי בר ומגיעים לאמא עם בגדים מוכתמים ... ימים בהם תמימות היתה תמימות וילד היה הולך לבית ספר ללא סלולרי.
זה חסר.
אבל אם יש משהו שהבטחתי לעצמי, זה שאגדל את ילדיי על הערכים האלה. האמיני לי שהם יהיו מאושרים לספור עד 1,000 .... זה ייתן לי זמן למזמז את אמא שלהם
מחוזות מתוקים...
הולכת להכין את השוקולד, הלחם והסכין.
היידי שלי,
אם הצולע השני אכן יצטרף (ראי תגובתי ל- hsro), אני ואת נבריז לשחק אמא ואבא
תודה לך יקרה שלי, על חיוך ביישני ממכר.
המון תודה אושר וברוכה הבאה.
פתאום אני הרבה יותר מאושר שנוכחותך מלטפת את מילותיי.
היי מממותק,
ברוכה הבאה למגרש הביתי של השפיות.
את מחייכת ?
אני מחייך הרבה יותר .... השמועות מספרות שעוד צולע עומד להצטרף למשחק, מה שאומר שחברתך תצטרך לספור עד 2,000
דארלינג...ערב נעים,
איזה כיף לי שהסכמת. הישבן שלי מעולם לא היה רגוע יותר. (ורק מי שביקר אצל אסף, וקרא את "רחף איתי" מבין את עוצמת החרדה)
אחלה סופ"ש.
הזכרת לי נשכחות .
קצת תופסת ,מחבואים , 4 מקלות ,הבנים על הבנות ...
ואכן לא פשוט להיות - בריא
בתוך חברה - נכה .
אך אייל יקירי ,
הפכת זאת לאיכות ודוגמא לקרן מפיצה אור גדול ..
וכןןןן , ממושמעת לכללי המשחק .
ערכת העזרה ראשונה מוכנה :)
רגע..רגע..
למה אני לא מוזמנת להשתתף במשחק?
(שותקת..מחייכת וגם קצת מסמיקה...)
תודה לך יקר
מקסים
כוכב לכתיבה הנהדרת
היי
אייל, מרגש אתה, כרגיל
גמני לא מתגעגע לילדות שלי..
אולי כן למשחקים, בהם לרוב דידתי מאחור, לכן לשמור על הישבן שלך, זה תפקיד שאני יכולה להסתדר איתו
. וטוב ששמת לי שומר, כי אני עלולה באמת להרדם.
על המצפון אני תמיד אחראית...
תודה לך
שהכנסת אותי למשחק, ובכלל על מי שאתה... איש יקר מאוד
אם כולם היו כמותך העולם היה נראה אחרת.
מוכשר ברמות אחרות