איבן גבירול זה לא רק רחובצעד אמיץ עשה מאיר בנאי כשלקח למסע אותו הוא עובר עם עצמו, מלים של בכירי הפייטנים וטקסטים יהודיים בכלי מימד פילוסופי-חברתי מימי הביניים, ועיגן אותם בעולם הדימויים המוזיקליים שלו. שלמה איבן גבירול שנחשב משורר ופילוסוף ניאו-אפלטוני, שלום שבזי ואברהם איבן עזרא הם רק חלק "מהטלאנטים" שנרתמו לטובת העניין, ומושרים באופן אקוסטי באלבום. "שמע קולי" יוצא לאחר שש שנים, בהם אסף בנאי חומרים שיפגשו עם אישיותו המתגבשת. הסגנון הבנאי מורגש היטב בלחנים, וקשה לומר שיש הבדל בין הלחנים המוכרים מאלבומי הקודמים ובין הנוכחי, מה גם שהאלבום נמנע, מכורח הנסיבות מלהיטים קליטים ושחוקים. המרקם האנושי שמרכיב את תכני האלבום, נועד לאלו שחוש הקשב שלהם בנוי לריצות למרחקים ארוכים, ולכאלו המסוגלים להקשיב בסבלנות לניגונים מורכבים ולשורות המהללות את בורא עולם.גיל סמנטה המפיק המוזיקלי ובנאי עצמו מתאימים את עצמם לסגנון הכתוב, והם אינם מרשים לעצמם לגלוש או להתפרץ ברוק גיטרות מסעיר. זו הסיבה למעשה שהגיטרה האקוסטית עושה שעות נוספות ופורטת על הנשמה, וזה הכי רחוק שאפשר להגיע מבחינתם. לעיתים ניתן לשמוע בשירתו של בנאי סוג של תפילה עורגת וחרישית (בשיר "בזכרי על משכבי"), אך את צמצום הפער בין אז לעכשיו, עושה ללא כל תחרות השיר "המשחק בקוביא". אמנם מחבר המלים לא ידוע, אך בנקל ניתן לחשוב שהוא נכתב כתנועת מרי כנגד הקמת הקזינו באילת: "המשחק בקוביא יקלל בשערים, יפזר ממונו בשבועות שקרים, יחשוב כי ירויח ואחריתו מרורים". עושה רושם שבחירת שירי המשוררים היהודיים על מלותיהם, היתה עבודה ארוכה, מחושבת ומכוונת לתרחישי הקצה המתקיימים בישראל. ועדת פרס לנדאו שהעניקה לבנאי את פרס המבצע של השנה, כתבה בין נימוקיה ש"בעידן של מבצעים אוטומטיים המקפידים על העמדה דרמטית, על חשבון ההבעה הרגשית האותנטית, בנאי התבלט כמגדלור". |