המשפחה הלוחמתלאחר שראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל, נבחר בראש השנה האחרון, באחד מעיתוני סוף השבוע כראש הממשלה החשוב בשישים שנות המדינה, הגיע תורה של הביוגרפיה עליו, מאת העיתונאי המוכשר אבי שילון (32). המסמך עוקב בצורה מקיפה אחרי צעדיו של בגין, מיום הולדתו ועד ימיו האחרונים (1913-1992), ומתאר את ימיו במחתרת, במפלגה ובממשלה. הסיפור היוקד של בגין עולה על כל הסיפורים של ראשי הממשלה שקדמו לו, אולי משום היותו סיפור סינדרלה, ואולי משום היותו עקבי ועקשן בדעותיו לאורך עשרים ותשע שנות פוליטיקה עד ההגשמה הנועזת ב-1977.המנהיג המולד בעל המלים היוקדות והרטוריקה הטבעית, שהטיף כל השנים לשלום אחים גם בשעות המרות ביותר, זוכה משילון לפרופיל פוליטי-חברתי, המטיל בכתיבה מליצית אור יקרות על הנצחונות, הכשלים והמהלכים ההיסטוריים שקשה היה לדלות עד כה, מהספר האוטוביוגרפי "המרד-זיכרונותיו של מפקד הארגון הצבאי הלאומי" (הוצאת אחיאסף). על אופי המחקר והכתיבה שבספר, ניתן להקיש מהגילויים ההיסטוריים שכנראה נבעו מרביצה ממושכת במרתפי הארכיון, שם מצא שילון גילויים ממשיים כמו התכנית של בגין להתאבד בעקבות פעולת הסזון או העיסוק המוגבר בפרשת השילומים, כתנאי הכרחי להפיכתו לאופוזיציונר שוליים זמני, עם אופק עתידי למנהיגות כלל עממית. למותר לאבחן כי סוג ההלקאה העצמית, ההסתגרות וההתכנסות, בה נהג בגין בערוב ימיו בעקבות תוצאות מלחמת שלום הגליל (כפי שנקראה באותו זמן), מתוארת בספר בהקפדה יתרה ומעיבה במהותיות שלה מתפיסת המציאות, כפי שהיא משתקפת מעיניו של ראש הממשלה הנוכחי. |