יש את התקופה הזו שאתה אומר לעצמך: "כולם מסביבי מתחתנים".

האמת, אני ממש לא בתקופה הזו.

כל חבריי הקרובים, פרט לאחת, עדייון רווקים ואפילו, רחמנא ליצלן, לא יסווגו עצמם תחת הקטגורייה 'במערכת יחסים'.

הצדיקה היחידה בסדום שעשתה מעשה והתחתנה היא דתייה, אז זה אפילו לא ממש נחשב.

אני, למעשה, עומדת ככל הנראה לתפקד כיו"ר אגודת 'כולם מסביבי מתחתנים' עבור מרבית מחבריי.

במעגלים רחוקים יותר אנשים דווקא כן מציעים, מתכננים מתעסקים ובסוף אפילו ממש מתחתנים, כך שאני אוגרת ידע איפורמטיבי מאוד בנושא. וידע זה כוח.

תגובת המערכת: "על גופתי המתה".

תגובת אמא של המערכת: "על גופתה המתה".

יתרון בולט : "ככה לא תצטרכי לדאוג שתהייה לך בטן שטוחה בחתונה" (ע').

חסרון בולט : הבטן ההריונית שמתנגשת פנים אל פנים עם כל דבר שקשור בחתונה הזו, החל משתיית אלכוהול עד אובדן חושים וכלה בצילומים מאוד מחמיאים שלי מכל זווית אפשרית, בדגש על הבלטת גזרתי הרזה והחטובה עליה אעבוד ימים כלילות עבור הצילומים האלו.

הגרסה שלי

המנטרה : למה לחכות עד הערב? אני במיטבי כבר בשמונה אפס אפס בבוקר. במהלך שעות היום ובעיקר הלילה אני רק הולכת ומתעייפת. נעשה חתונה שונה - חתונת בוקר. הקייטרינג יהיה מורכב מאומלטים, גבינות, לחמים וקורנפלקס, לא נצטרך לדאוג לתאורה וכל אורח יקבל בכניסה קרם שיזוף.

תגובת המערכת: "איזה רעיון נפלא". (כיף להיות המערכת...)

תגובת אמא של המערכת: "נראה לך שאני אתן לך להסתובב בשעות הבוקר בחוץ? את תישרפי לגמרי!".

יתרון בולט : אני אהייה עירנית וזה מה שחשוב.

חסרון בולט : כל השאר לא.

הגרסה של אמא שלי

המנטרה : למה לדחות למחר את מה שאפשר לעשות היום?

כשסיפרתי לאמי שע' התלוצץ עם מ', חברה טובה ורווקה על כך שבעוד שנה-שנתיים נתחתן, החמיצה אמי פנים ושאלה "למה רק עוד שנתיים?".

כל מלה נוספת מיותרת. 

כמו תמיד, גם אם נתכחש לזה לעד, אמא יודעת הכי טוב. אז גם אם זה לא יקרה מחר, זה כנראה לא יקרה באף שעה משעות הבוקר ובטח ובטח שזה לא יקרה כשאני אהייה בהריון (ואתם יכולים לצטט אותי בעניין גופתי המתה).